מרבית האוכלוסייה בישראל סבורה כי הנושא החברתי–כלכלי הוא הנושא החשוב ביותר שהממשלה צריכה להתרכז בו, יותר מנושא החוץ והביטחון – כך עולה מנתוני מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2014, שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה, ושקיבל לידיו הבוקר (ראשון) נשיא המדינה ראובן ריבלין. יתרה מזו, רוב בקרב המשיבים אפיינו את המתח בין עניים לעשירים בישראל כיום כ"חזק", שני רק למתח שבין יהודים לערבים, וחזק יותר ממתחים שבעבר שלטו בכיפה, כמו המתח שבין ימין לשמאל מדיני–ביטחוני.

הסקר, שנערך בחודשים מרץ–אפריל בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל, עסק בנושאים רבים, ובהם עמדות הציבור בישראל בנוגע להיבטים השונים של המצב הכלכלי–חברתי בישראל והשפעתו על מצב הדמוקרטיה הישראלית. הממצא המעניין ביותר בו הוא הבולטות של נושא זה בשיח הציבורי בשנים האחרונות, בעיקר מאז גל המחאה החברתית בקיץ 2011.

על הדרך שבה אפשר להביא לתיקון המהותי במרחב החברתי–הכלכלי טענו רוב המשיבים כי הם אינם מוכנים לשלם יותר מסים כדי לצמצם פערים. 65% סבורים כי המצב מצדיק יציאה למחאה חברתית נוספת, ומתוכם הרוב אף חושבים כי למחאות מסוג זה יש השפעה של ממש על מדיניות הממשלה. מכך עולה כי רוב הציבור נוטה להאמין שהאחריות לפתרון נמצא בידי השלטון ולא בידי האזרחים, ומתנגדים לעמדה כי העניים הם האחראים למצבם הירוד ואילו היו עובדים יותר קשה, מצבם היה טוב יותר. כמו כן, כשליש מכלל המדגם דיווחו על הכנסה משפחתית מתחת לממוצע. הקושי הכלכלי ניכר יותר בקרב הציבור הערבי. כחמישית מכלל המדגם אמרו שהם מרגישים את עצמם עניים. בה בעת — בשאלת שביעות הרצון מן המצב הכלכלי המשפחתי — נטה המשיב הממוצע לדווח על שביעות רצון מתונה.

רוב בציבור — ובלי קשר למצב הכלכלי האישי — מזדהים עם גישה כלכלית סוציאל–דמוקרטית, כלומר מעורבות ממשלתית ממשית בזירה הכלכלית והחברתית. רק כחמישית תומכים בשיטה קפיטליסטית של שוק חופשי ובמעורבות ממשלתית נמוכה. יצוין שרוב הציבור מעריך את "הלכידות החברתית בישראל כלא גבוהה". התחושות השליליות יותר התקבלו ממי שמרגישים מחוץ לזרם המרכזי בחברה — ערבים, מי שמשייכים את עצמם לשמאל ומי שמרגישים עניים.

לפרסום המלא (278 עמודים):

http://www.idi.org.il/media/3823040/democracy_index_2014.pdf