תקציב עיריית תל־אביב–יפו לשנת 2026, הרגיל והבלתי-רגיל, עבר במועצת העיר בסוף דצמבר 2025. אגף הכספים בעירייה מנסה להציגו לציבור כתקציב אחראי, יציב ומכוון-עתיד. אולם קריאה מדוקדקת של הסעיפים מגלה קיצוץ בהוצאה העירונית, העמקת גבייה מתושבים, פגיעה בשירותי רווחה וחינוך, והמשך העדפת השקעות נדל״ן על פני צרכים חברתיים דחופים – בעיקר בדרום ובמזרח העיר.
פחות הוצאה, יותר נטל על הציבור
התקציב הרגיל לשנת 2026 עומד על כ־8 מיליארד שקל. מדובר בסכום גבוה. אך העירייה עצמה מעריכה כי ההוצאה בפועל בשנת 2025 שחלפה הייתה 8.4 מיליארד שקל. כלומר, תקציב 2026 מצומצם ב־400 מיליון שקל – נתון שאינו מובהר בדברי ההסבר ואינו זוכה בהתייחסות פומבית.
במקביל לצמצום ההוצאה, מעמיקה העירייה את ההכנסות מהתושבים. הכנסות צפויות מהיטל שמירה זינקו בכמעט 20% בתוך שנתיים; קנסות החניה צפויים לגדול ב־60 מיליון שקל; והכנסות ממסים עירוניים (ארנונה, פיגורים ואגרות) יגיעו ל־5 מיליארד שקל – עלייה של חצי מיליארד בתוך שנתיים בלבד.
במערכות החינוך והרווחה נרשמו עלויות בתשלומי הורים. התקציב כולל בין השאר תשלומים חדשים בגני ילדים עבור סל תרבות ופעילויות והגדלת השתתפות הורים בשירותי רווחה לילדים במסגרות מיוחדות. כל זה מתרחש בזמן שיוקר המחיה בת"א-יפו ממשיך לטפס, ללא כל ניסיון עירוני לבלום או לאזן את הנטל.
תקציב הרווחה בעירייה גדל ב־85 מיליון שקל, אך בפועל כמחצית ממנו נובעת מהנחות ארנונה שהעירייה מחויבת להעניק על פי חוק – ולא מהרחבה של שירותים. לשם השוואה: לתקנים ברווחה נוספו 5 בלבד, מ־474 ל־479 בעוד למספר התקנים במנהל הכספים העירוני, העומד על 1,382 עובדים, נוספו 40 תקנים לעומת התקציב הקודם.
קיצוצים ברווחה
בדיקת 'זו הדרך' מצאה קיצוצים רבים וכואבים בתקציבי רווחה בעיר. בין השאר נרשם קיצוץ בתמיכה במקלטים למניעת אלימות, בשיקום דרי רחוב, במעונות יום שיקומיים, במרכז יום לקורבנות עינויים, ובתוכניות לצמצום פערים בשכונות התקווה, עזרא והארגזים. גם התקציב לטיפול בפעוטות חסרי מעמד נותר נמוך משמעותית מההוצאה בפועל בשנים קודמות.
הפערים בולטים במיוחד בתחום תחנות טיפת חלב. בצפון ובמרכז העיר, שם ישנן 9 תחנות טיפות חלב, אושרו תוספות תקציביות משמעותיות ו־18 תקנים חדשים. אך בדרום ובמזרח העיר, שם פועלות שמונה תחנות, ניתנה תוספת שולית בלבד, ללא תקנים. התוצאה: תקצוב של 11.6 מיליון שקל בצפון ובמרכז, לעומת כ־7.3 מיליון בלבד בדרום ובמזרח גם יחד.
גם מערכת החינוך חווה קיצוצים. בגני הילדים קוצצו תקנים ותקציבים, כולל קיצוץ של כ־20 תקני גננות וירידה של כ־6 מיליון שקל בתקציב השכר. כן נרשם קיצוץ בשירות הפסיכולוגי-חינוכי לבתי הספר. כל זאת מתרחש בתקופה של משבר חברתי, עומס רגשי והעמקת פערים חינוכיים.
סעיפי התקציב הבלתי-רגיל (תב"ר), שבו העירייה חופשית להשקיע כרצונה, מראים במה היא מתמקדת. התב"ר ממשיך קו ברור של העדפת נדל״ן ופרויקטים של ג׳נטריפיקציה. עשרות מיליוני שקלים מוקצים לפארק בין מגדלי היוקרה החדשים בכיכר המדינה, למתחם התחנה הכושל ולמתחם בת־שבע בנווה שאנן. ומעל הכל, העירייה משקיעה תקציב של 50 מיליון שקל להפקעות, לפינויים ולרכישות קרקע.
יצוין שגם אופן קידום התקציב בעייתי. התקציב מובא למועצה באיחור, בלי ניתוחים השוואתיים, בלי הבחנה ברורה בין החלטות ממשלה להחלטות עירייה, ובתב"ר – אפילו בלי קובץ אקסל בסיסי. כך הופכים שוב את מועצת העיר לחותמת גומי, ללא יכולת פיקוח אמיתית.
חברי הקואליציה במועצה נתנו לתקציב לעבור ללא שום התנגדות או הבעת דעה, לבד מחבר אחד מסיעת "התל-אביבים" שקרא להשקיע בחברות ההייטק הגדולות (כן, ללקק עוד לבעלי ההון זה מה שעיריית ת"א-יפו צריכה…). היחידים שהציגו גישה חלופית היו חברי סיעת האופוזיציה היהודית- ערבית "כולנו העיר": באמצעות חברת המועצה שולה קשת הם הגישו 23 הסתייגויות לתקציב 2026.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/134513
