נכתב על ידי אביב לביא ופורסם באתר nrg.
פעמי משיח נשמעו השבוע בירושלים. ראש ממשלת ישראל התחיל לגלות עניין בנושאי סביבה. ביום שני הוא קיים דיון רב משתתפים שבו נכחו, בין השאר, השר להגנת הסביבה, נגיד בנק ישראל ואחד מבכירי חברת מקינזי, שמסיימת בימים אלה למפות את פליטת גזי החממה במשק הישראלי. בעוד כשבועיים יקיים נתניהו – סוף-סוף – דיון בניסיון להתיר את התסבוכת המונעת מצינור הגז להגיע לחיפה. שלשום הוא נאם בוועידת הנשיאים, ולצד הממבו-ג'מבו הרגיל על אבו מאזן, הפתיע עם אמירה נחרצת בתחום האנרגיה והסביבה: "אם נפתח תחליפי אנרגיה לנפט – נוכל לשנות את מאזן האנרגיה העולמי".
ההתעוררות הירוקה של נתניהו מעוררת אופטימיות מסוימת, אבל במקביל היא גם מעלה גיחוך קל: מהצהרותיו ניתן ללמוד, שהוא לא באמת מוטרד מנושאי הסביבה. התחממות כדור הארץ, זיהום אוויר, הכחדת המינים, שטחים פתוחים – עזבו אותו מכל אלה. בראייתו המיושנת של נתניהו, ישראל צריכה להפוך למעצמת אנרגיה מתחדשת כדי לדפוק את הערבים. אין מחלוקת שביזור מקורות האנרגיה בעולם יחליש את מדינות הנפט, וספק אם יש סיבה להצטער על כך. אבל זה אמור להיות תוצר לוואי של המהפכה הסביבתית, לא המוטיבציה הראשית לבצע אותה.
נתניהו, כמו נתניהו, גם מאוד מתעניין בכלכלה. בישיבה שהתקיימה ביום שני עשה מאמץ גדול גלעד ארדן לשכנע את ראש הממשלה שמהפכת אנרגיה סביבתית תעשה טוב למשק. לא ברור אם נתניהו השתכנע, אבל הוא ביקש ממנכ"ל משרדו להציג בתוך חודש תוכנית עבודה ל-4 השנים הקרובות. מי יודע, אולי מהדיבורים ייוולדו גם מעשים.
לנתניהו יש עוד רעיון: הוא משוכנע שאם ממשלת ישראל תשקיע כספים במחקר ובפיתוח, ההברקה העולמית הבאה – מציאת תחליף לנפט – תצא מכאן, ותשנה את פני הכדור כולו. זה לא רעיון רע, אבל מישהו צריך ללחוש על אוזנו של ראש הממשלה שאין דרכי קיצור. לפני שאנחנו מחפשים את ההמצאה הירוקה שתדליק את אורות העולם, כדאי שנתרגל לכבות את האורות ביציאה מהמשרד.
