בתום מניין כל הקולות בבחירות שנערכו בצ'ילה, אתמול (שני) בשעות הערב, עולה שמי שכיהנה בעבר כנשיאת צ'ילה, מנהיגת קואליציית השמאל "הרוב החדש" מישל באשלה, ניצחה בבחירות שהתקיימו ביום ראשון. היא זכתה ל-47% מקולות הבוחרים. על מנת להגיע לנשיאות היא תזדקק לניצחון נוסף בסיבוב השני. בסיבוב בחירות זה תתמודד באשלה עם מועמדת הימין אוולין מתיי, שזכתה ל-25% מהקולות. למקום השלישי הגיע מועמד נוסף מהשמאל, מרקו אנריקס–אומינאמי, לשעבר מראשי המפלגה הסוציאליסטית שזכה ל-11%.
באשלה ומתיי היו חברות ילדות והן בנותיהם של גנרלים שמצאו עצמם בשני המחנות היריבים לאחר ההפיכה הצבאית העקובה מדם ב-1973. אביה של מתיי פיקד על בית הספר לקצינים בו עונה למוות אלברטו באשלה, לאחר ששמר על נאמנותו לנשיא הסוציאליסטי המודח סלוואדור איינדה. בעקבות רצח אביה ופעילותה הפוליטית המחתרתית והאנטי–פשיסטית, נעצרה באשלה ונאלצה לנטוש את מולדתה ויצאה לגלות בגרמניה המזרחית. היא הייתה לנשיאה הראשונה בצ'ילה וכיהנה קדנציה אחת בשנים 2010-2006. בבחירות הנוכחיות היא הצליחה להגדיל את כוחו של גוש המרכז־שמאל ל-67 מתוך 120 המושבים בבית התחתון ול-21 מתוך 38 המושבים בסנאט. המפלגה הקומוניסטית הייתה לכוח הפוליטי שגדל מאוד בין בחירות לבחירות. המפלגה הכפילה את כוחה בפרלמנט מ-3 חברים לשבעה.
קמילה ואייחו במהלך מסיבת עיתונאים במטה המפלגה הקומוניסטית עם פרסום תוצאות הבחירות (צילום: אל סיגלו)
אלא ששיטת המשטר יוצאת הדופן של צ'ילה, שנכתבה בשלהי כהונתו של הרודן אוגוסטו פינושה ומעניקה כוח לא פרופורציוני לגוש הימין ללא קשר לתוצאות הבחירות, לא תאפשר לבאשלה לקדם שינויים הדורשים רוב מיוחד, כמו: רפורמה בהשכלה הגבוהה, שינויים בשיטת הבחירות ושינויים בחוקה. לשם כך, יהיה עליה לשתף פעולה עם העצמאיים, להתפשר עם המרכז־ימין החבול ולקוות שכניסתה של תנועת המחאה החברתית, שכמה מחבריה נכנסו לקונגרס, יעשו את שלהם.
אחת מאותם פעילים חברתיים, ואולי הבולטת ביניהם, היא חברת הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית קמילה ואייחו, בת 25, שהייתה הדמות המזוהה ביותר של המחאה. "אם היו אומרים לי לפני שנתיים שזה מה שיקרה, הייתי אומרת שאתם משוגעים", אמרה ואייחו בראיון לעיתונאים. לדבריה, מחאת הסטודנטים היתה רגע מכריע ב"שבירת ההגמוניה התרבותית של המודל הניאו–ליברלי, שהושלט על צ'ילה בתקופת הדיקטטורה הצבאית". היא זכתה ל-47% מקולות הבוחרים במחוז בו התמודדה. כמו כן, מנהיגת סטודנטים נוספת, וכעת מזכ"ל הנוער הקומוניסטי, קרול קאריולה, אף היא נבחרה לפרלמנט. יצוין שעם ניצחונה הצפוי של באשלה בסיבוב השני, הקומוניסטים יכהנו כשרים בממשלה החדשה – לראשונה מאז הפלת ממשלת איידנה לפני 40 שנה.
בדומה למדינות אחרות, המחאה החברתית התפרצה ברחובות צ'ילה ב-2011 ומאז היא לא פסקה. זו התרכזה בפערים חברתיים העצומים, תולדה של הדיקטטורה הצבאית הפרו–אמריקאית של הגנרל פינושה; בדרישה לשיפור מצבם של הסטודנטים על ידי הענקת השכלה גבוהה בחינם (כפי שהיה עד 1973) ובשיפור רמת החיים של העם מרווחי האדירים של המדינה מכריית נחושת. סקרים אחרונים גילו כי 74% מאזרחי צ'ילה תומכים בתוכניותיה של באשלה בתחום ההשכלה הגבוהה ו-51% מהם מעוניינים בשינויים מרחיקי לכת במבנה מערכת פוליטית. המחאה החברתית שהחלה בקרב הסטודנטים קיבלה תמיכה פעילה של האיגודים המקצועיים ובייחוד מהקונפדרציה המאוחדת של העובדים (CUT) שמנהיגה, ברברה פיגרואה, חברה בלשכה הפוליטית של המפלגה הקומוניסטית ומזכ"לית הסתדרות המורים.
