לאחרונה נתבקשתי לחוות דעתי על התבטאויותיה התוקפניות של חברת הכנסת שלי יחימוביץ' כלפי המועמד לראשות העיר תל-אביב, ד"ר דב חנין. למוד אכזבות מפוליטיקאים המבטיחים לנו "פוליטיקה אחרת" ומקיימים אותה אחת, רעה וישנה, קצתי בהסברים שמספקים לנו פרשני חדשות ומדעני חברה למיניהם. את התשובה ביקשתי דווקא במדע מדויק, ואם לדייק עוד יותר, במדע הרפואה.
עיון קל בקטלוג המחלות הארוך והמפורט, שמציעים לנו החיים על-פני כדור הארץ, מגלה סוגים שונים ומשונים של מחלות, ששמן מרמז על סימפטומים הכרוכים בהידמות לחיה כלשהי. מצאתי למשל, זאבת, ומיד נזכרתי בסרטים הכמעט מפחידים על איש הזאב. עוד מצאתי לשמחתי, חזרת, ומיד נדדה מחשבתי לרשימה ארוכה של חשודים מיידים לנשיאת המחלה, רובם אגב, מן הפוליטיקה. מהורהר ומאוכזב סגרתי את לקסיקון המחלות, מבלי שהצלחתי למצוא אף לא מחלה אחת המתארת את הסימפטומים, שמפגינה לאחרונה הגברת יחימוביץ'.
ואז לפתע, נדלקה לי הנורה! איך לעזאזל שכחו לכתוב כאן את מחלת הקרנפת? איך בלעדיה יוכל יהיה המדע להסביר את ההנהגות המוזרה של פוליטיקאים בכל פעם שהם מריחים בחירות? איך יוכלו מיטב המדענים ליישב סתירות כל-כך חזקות בין אמירות למעשים, ובין אמירות לאמירות, דווקא בסמוך לתום כהונתם של נבחרינו?
ברור היה לי, כי בלתי אחראי מבחינתי לאפשר למצב כזה להימשך. מודאג מגודל המשימה שנפלה באקראי לחיקי, ישבתי וניסיתי לנסח את תיאור המחלה המסוכנת, למען יבין כל פוקד קלפי בישראל בדיוק למי ולמה הוא מצביע:
קַרְנפֶת שֵם נ'
ידועה גם בשם: "בהלת הכסא". מחלה התוקפת נבחרי ציבור בחודשים שלפני מה שידוע להם או מסתמן אצלם כתום כהונתם. חולי קרנפת נוטים לפתח משיכה עזה למה שהם מזהים כמוקדי כוח בחברה, כגון בעלי הון, ולהתבטא (ולעתים אף להתנהג) באופן התואם במדויק את מה שנתפס כ"עמדות קונצנזוס", אפילו כשמדובר בעמדות, אותן הם בעצמם מרבים לתקוף בימים כתיקונם.
אם כן, על-אף הדחף הראשוני להשמיץ, לגדף ולבטל את פועלה החשוב של יחימוביץ' עד לחודשים האחרונים, אין עוד צורך להיחפז למסקנות ולרגשות שליליים. שלי במצוקה: מפלגתה הולכת מדחי אל דחי, ואיתה גם סיכוייה של שלי להיכנס לכנסת הבאה. לחזור לעסוק בעיתונות לא בא בחשבון, כי מי בדיוק יאמין לעיתונאית שהפכה לפוליטיקאית שהפכה לעיתונאית? הקריירה הפוליטית של יחימוביץ' בסכנה, וכשפוליטיקאים חלשים מרגישים שהם עם הגב לקיר, הם בדרך-כלל נטפלים למי שהם תופסים כאיום על תדמיתם (כי הרי חלילה לו לדב חנין להביא עימו פוליטיקה אחרת באמת, כזו ששמה את האינטרסים של בוחריו לפני אלה של עצמו! זו היתה אמורה להיות המשבצת של שלי). במצב כזה, הם מתחבאים מאחורי הסינר של פוליטיקאי שהם תופסים כחזק מהם מחד גיסא, וכלא מאיים עליהם מאידך גיסא (רון חולדאי), גם כאשר מדובר באדם שפועלו מבטא את ההפך הגמור למה שהתיימרה יחימוביץ' להציג כראוי מאז שנכנסה לפוליטיקה, ועוד לפני.
שלי במצוקה, וכדי להציל את מה שנשאר מן הקריירה הפוליטית הקצרה שלה, היא אינה בוחלת באמצעים. תחילה היא חוברת לאדם שכל שעשה בחיים הציבוריים הוא לשרת אינטרסים של בעלי הון, כוח ושררה בעיר, בעוד אלה החלשים מפונים מבתיהם לטובת עוד מגדל או עוד פרויקט יוקרה; אדם הנועל ישיבות מועצת העירייה בפני קהל שאינו מחמיא לו; אדם המגייס בריונים נגד בני נוער, הנאבקים על החשוב להם.
לאחר מכן, היא תוקפת בשקרים וללא בושה את הפרלמנטר החרוץ וההגון ביותר בפוליטיקה הישראלית, על שהעז להציג אלטרנטיבה נקייה ודמוקרטית לעריצות החשוכה, שמנהיג בעיר תל-אביב ראש העירייה הנוכחי.
תל-אביבים יקרים, אנשי מוסר ודרך, אל לכם לחשוש, ואל לכם להיעצב. שלי יחימוביץ' תמשיך להיות אשת מעשה אמיתית ותמשיך לקדם עניינים חברתיים חשובים. בתוכה, היא גם תמשיך לדעת ולהאמין שהאיש אותו בחרה לתקוף הוא המייצג הנאמן של ערכי המוסר וחזון הדמוקרטיה, בהם היא מאמינה, בעוד האיש בו בחרה לתמוך הוא ההפך הגמור. אל נא תחרצו את דינה בשעות קשות אלו, בהן מכה מחלת הקרנפת ללא רחם.
לכו לקלפיות, הצביעו למען העיר תל-אביב, והניחו לדברים לשוב לסורם.
