הציבור הישראלי מאמין שיש הפסקת אש. כל החטופים, החיים והחללים, חזרו, ואנו ממתינים כברווזים שמחים במטווח לקראת המלחמה של טראמפ עם איראן. אך המציאות לא יכולה להיות רחוקה יותר. למרות שחלה ירידה במספר ההפצצות וכמות סיוע משמעותית יותר נכנסת, בעזה אין באמת הפסקת אש. לפי נתוני משרד הבריאות הפלסטיני, מאז זו הוכרזה, בעזה נהרגו מהפצצות הכיבוש 526 איש, כ-60% מהם נשים וילדים, 1,447 נפצעו ויותר מ-700 גופות נמצאו מתחת להריסות.

ביום שבת (31.1) נהרגו 28 אנשים מהפצצות הכיבוש ברחבי רצועת עזה. ביום שני (2.2) נהרג הילד אחמד נעים א־רבאיעה, בן שלוש, לאחר שספינות חייל הים ירו לעבר אוהלי עקורים במואסי (מקום שאוהבים לכנות בתקשורת הישראלית "האזור ההומניטרי"). באותו יום, הפציצו רחפנים ישראליים אוהל אבלים במחנה הפליטים נוסיראת והרגו שנים נוספים.

למרות שיפור בכמות הסיוע הנכנס, המצב ההומניטרי בעזה ממשיך להיות קשה מנשוא. 11 ילדים מתו מקור מתחילת החורף בעזה. וכאילו שהמצב לא היה קשה מספיק, ישראל הודיעה על הפסקת פעילותו ברצועה של הארגון "רופאים ללא גבולות", אף על פי שזה מספק חבל הצלה למערכת הבריאות הרופפת שם.

עבור מנהיגי המעצמות האימפריאליסטיות סבלם של העזתים שווה כקליפת השום. תחת מצג שווא של עזרה ותמיכה, הן מעוניינות לבנות את מקלטי המס "רפיח החדשה" ו"עזה החדשה" על גבם של הפלסטינים תוך מעורבות מינימלית שלהם בהחלטה על עתידם. בצד אלה דווח השבוע ב"גרדיאן" כי איחוד האמירויות מתכננת להקים את "הקהילה המתוכננת" הראשונה בדרום הרצועה בהסכמת ישראל וארה"ב. השכונה החדשה והמגודרת תספק לעזתים תשתיות שנלקחו מהם במהלך שנתיים של רצח עם –  חינוך (שלא ברור עוד איזה מעצמה מערבית תחליט על תוכנו), בריאות ומגורים. התושבים ייאלצו לעבור בדיקות ביטחוניות קפדניות כדי לצאת ולהיכנס לשכונה ולספק שלל פרטים ביומטריים. שבוע לאחר יום השואה הבינלאומי, מדינת היהודים מקדמת הקמת מחנה ריכוז סטייל המאה ה-21.

העמקת הכיבוש

במקביל להמשך ההשמדה בעזה, נמשכים ואף מתחזקים הסיפוח בפועל והטיהור האתני בגדה המערבית, בניצוחו של שר ההתנחלויות סמוטריץ' ובביצוע מחבלי הגבעות וחיילי הכיבוש. בשבוע שעבר תושבי הכפר הפלסטיני-בדואי ראס עין אל־עוג'א, קהילת הרועים האחרונה שנותרה באזור דרום בקעת הירדן ואשר במשך שנתיים סבלה מאינספור התנכלויות מצד מתנחלים והייתה סמל לאיתנות הפלסטינים מול הטיהור האתני, עזבה את בתיה.

מאז 7 באוקטובר 2023 הועתקו ממקומן יותר מ־33 קהילות בדואיות, הפרוסות ב־66 אתרים בגדה, מה שהוביל לעקירת 2,373 תושבים. המהלך איפשר למתנחלים להשתלט על שטחים בהיקף של מאות אלפי דונמים שבהם התקיימו הקהילות, ולהקים 114 מאחזים חדשים. לפי הרשות הפלסטינית להתנגדות לגדר ולהתנחלויות, כוחות הכיבוש ומתנחלים ביצעו במהלך השנה שעברה 23,827 תקיפות נגד תושבים ורכוש ברחבי הגדה המערבית. לפי הנתונים, כוחות הכיבוש ביצעו 18,384 תקיפות, מתנחלים ביצעו 4,723, וב־720 מקרים פעלו שני הצדדים יחד. יצוין כי תקיפות המתנחלים אשתקד הובילו למותם של 14 פלסטינים.

הטיהור האתני של פלסטינים במזרח ירושלים נמשך גם הוא. כוחות הכיבוש מסרו השבוע הודעות הריסה ל-14 בתים בשכונת אל־בוסתאן בסילוואן בטענה של בנייה ללא היתר. כ־120 תושבים בהם ילדים רבים עומדים לאבד את מקום מגוריהם. בינואר האחרון החריפה העירייה את הצעדים נגד השכונה והודיעה לתושבים על כוונה להפקיע שטחים נרחבים. בשכונת אל־בוסתאן מתגוררים כ-1,500 תושבים ב-120 בתים. כ־80% מהבתים מסווגים כמועמדים להריסה ומצויים תחת צווים מיידיים מכוח "חוק קמיניץ". במקביל מקדמות ממשלת הימין ועיריית ירושלים, באמצעות הרשות לפיתוח ירושלים (הרל״י), תוכנית בניין עיר (תב"ע) להתנחלות חדשה בשם "נחלת שמעון" בשכונת שייח' ג'ראח.

המאבק בפשיעה

ביום שבת (31.1) צעדו 70 אלף ערבים ויהודים ברחובות תל-אביב נגד הרצח והפשיעה המאורגנת בחברה הערבית ונגד ההפקרות של משטרת בן גביר . זה היה מפגן סולידריות מרגש ומשמעותי, אחרי שלוש שנים בהן הציבור היהודי ליברלי הפגין ברחובות תוך התעלמות מוחלטת מהציבור הערבי וזוועות הכיבוש, אלפי יהודים הצטרפו לזעקתו הכואבת של הציבור הפלסטיני-ישראלי.

לאחר צעדה מרשימה, שכללה בעיקר קריאות וסיסמאות בערבית, הגיעו המוחים לרחבה בכיכר הבימה. הנאומים כולם כללו דרישה מהממשלה וכוחות הביטחון לפעול לחיסול הפשיעה המאורגנת ולאיסוף כלי הנשק מהכפרים ומהערים הערביות. אך להפתעתי רק נאום אחד כלל התייחסות, ולו מעטה, למצב בעזה או בגדה, זאת למרות שבאותו היום נהרגו 28 מהפצצות הכיבוש. החריג היחיד היה יו"ר ועדת המעקב גמ'אל זחאלקה שהתייחס לכך בקצרה. נזכרתי בהפגנה אחרת שהייתי בה ממש באותה הכיכר בחודש יולי אשתקד, אז ארגוני המחאה יצאו לראשונה להפגנה בקריאה להפסקת המלחמה. אך בדומה להפגנות רבות של ארגונים אלה, ההרעבה וההשמדה בעזה לא הוזכרו במהלכן אפילו פעם אחת. כתבתי אז מעל דפי עיתון זה: "איך איש אינו אומר אפילו מילה אחת על עזה! האם החיילים נלחמים בחלל?".

למרות שיש שוני במנגנוני הדיכוי הישראלי בין פלסטינים ברצועה, בגדה ובשטחי ישראל, כולם עדיין מנגנוני דיכוי, ומטרתם זהה – להבטיח את העליונות היהודית בין הים לנהר. המנגנון המאפשר את הרצח והפשיעה הוא אותו מנגנון שמבצע רצח עם ברצועה וטיהור אתני בגדה. מאבק אפקטיבי במנגנון זה חייב להיות כולל ולהתייחס לכלל צורות הדיכוי. זוהי קריאה למובילי המאבק בפשיעה – היזהרו מ"תסמונת קפלן", בה כבר נדבק ח"כ מנסור עבאס.