בווטסאפ רצה ההודעה הבאה:  "חודש טוב! סיכום המאבק באויב הערבי בארץ הקודש בחודש חשוון: 48 רכבים שנשרפו, 19 בתים שנשרפו, 21 ערבים שנפצעו, 2 מסגדים שהוצתו" ועוד רשימה ארוכה של קורבנות הטרור המתנחלי. אני רוצה להגיד באופן הכי ברור, למקרה שלמישהו עוד נותר ספק: שורפי הכפרים הפלסטיניים ושורפי המדינה אלה בדיוק אותם אנשים. אלה בדיוק האנשים שבונים לנו דיקטטורה.

אחד מהם הוא הדוגמא הבולטת מכולם. אתם מכירים אותו היטב – מתנחל מההתנחלות הקיצונית קריית ארבע, ממשיך דרכו של הרב כהנא, מעריץ של רוצח ההמונים ברוך גולדשטיין, האיש שהורשע בתמיכה בארגון טרור – השר איתמר בן גביר. לפני שבועיים איתרע מזלי לפגוש את האיש הזה באוניברסיטה העברית בטקס שבו אחותי דינה קיבלה תואר שני ואליו באנו אני ומשפחתי. במקום שהאוניברסיטה העברית תראה לו את הדלת, שזה הדבר המובן מאליו לעשות לתומך אידאולוגיית גזע ולמעריץ של רוצח המונים, נאלצנו אנו, האזרחים שישבו בקהל, לעשות את זה. אחותי התחילה לצעוק לעברו, אני הצטרפתי וההמשך ידוע – מעצר אלים, אזיקים, חיפוש בעירום. צעקות שנגמרו במעצר!

שיעור באזרחות

אבל אם מישהו חושב שבאתי לדבר פה על עצמי כקורבן הוא ממש טועה. אני באתי לדבר על שיעור האזרחות שאנחנו לומדים מזה. אני מורה לאזרחות בגימנסיה הרצליה וזה מה שהסברתי לתלמידיי לאחר האירוע. הם כמובן הבינו את זה בעצמם כי הם תלמידים ותלמידות חכמים וחכמות: זכויות האדם שלנו נמצאות על הכוונת של משטר מסוכן; המשטרה הפכה מזמן כוח טיפול חמוש במתנגדי משטר; הרשויות האמורות להגן על זכויותינו נופלות זו אחר זו למלתעות של הפשיסטים; אנו לא מוגנים והמשטר יכול להפעיל כלפינו אלימות מתי וכמה שבא לו.

אם מישהו חושב שאין לזה קשר למה שאנחנו עושים בשטחים הוא טועה טעות מרה. כי איפה בדיוק למדנו את פרקטיקות האלימות, המעצרים השרירותיים, דיכוי של חופש הביטוי ושל כל זכות אזרח אחרת? ומי הם האנשים האלה שעושים לנו יבוא מיוחד מהגדה לישראל? בן גביר, שמחה רוטמן, בצלאל סמוטריץ'? איפה הם גרים ומה האידיאולוגיה שלהם?

במשך תקופה מסוימת היה דיבור כזה שהמחאה שלנו היא לא פוליטית והיא לא עניין של ימין ושמאל. אבל אני חושב שכמעט שלא נותרו היום אנשים שלא רואים את הקשר: הקשר בין מתנחלים-מחבלים שמרוצצים גולגלות של פלסטינים ולאחרונה גם של יהודים לבין השתוללות של המיליציה של בן גביר; בין אידאולוגיית עליונות הגזע לבין הקמת משטר שמפלה ורודף את כל המיעוטים; ובין הדיקטטורה שם לבין הדיקטטורה פה של רדיפת עיתונאים ומאסר מתנגדים ושל כנופיות פשיסטיות שמשתוללות ברחובות.

אלטרנטיבה אידיאולוגית אמיצה

חברים וחברות, הסיכוי היחיד שלנו לנצח את הפשיסטים הוא להציב אלטרנטיבה אידיאולוגית אמיצה, שבכל ההבטים הפוכה במאה שמונים מעלות מחזון הבלהות שלהם. מול פשיזם אנו מציבים חירות! מול מלחמה – שלום ופתרון מדיני! מול עליונות יהודית – שוויון לכל! מול גזענות – שותפות פוליטית יהודית-ערבית!

זו האלטרנטיבה שלא חוששת לאבד "ימין רך" ולא מתנחמדת ולא פוזלת לאמצע ומנסה לרצות את כולם או להיות מנומסת. מול פשיסטים – אין נימוסים! חברים, גם אם הנציגים שלנו בכנסת עוד לא הטמיעו את המסר הזה – אני יודע שאתם מסכימים איתי. כי אין כמו מקום טוב יותר מחיפה לדבר בו על שותפות יהודית-ערבית ועל שלום ועל שוויון לכולם. כי זו הדרך היחידה שלנו לנצח את הפשיסטים. ואנחנו ננצח אותם!

מדבריו בעצרת במרכז חורב, חיפה, 22.11