יותר משנה אנחנו חיים וחשים רק מלחמה: את הזוועות, את החטופים, וזאת נוסף לכל החזיתות שהמדינה נלחמת בהן. ישנה חזית פנימית והיא בנגב, ואחראית לכך מדיניות הטיהור האתני. זו מדיניות שתכליתה להחליף אוכלוסייה באוכלוסייה: הריסה, פינוי וסילוק של 14 כפרים, שהחלה באום אל חיראן ועל חורבותיו יקום היישוב חירן דרור, איך שתקראו לו. עד לא מזמן, עד לפני כשנה, קראו לו חירן ובשנה האחרונה קוראים לו דרור. לפי התוכנית, עוד 11 כפרים מיועדים להריסה ולפינוי. אנחנו צריכים להיאבק ולמנוע את האסון הזה.

 באום אל חיראן רוצחים את יעקוב כדי ליישב במקומו את יעקב; אביו מוסא מת מהסבל – מביאים במקומו את משה. מפנים את מריאם ומביאים במקומה את מרים. הורסים מסגד  ובונים על חורבותיו בית כנסת.

אני כאן כדי להגיד לכם כמה דברים על הגבעה שבה נולדתי בצריף או באוהל והוצאתי מים מהבור שחפרו הסבים כדי לשתות או להתרחץ. כל חיי התחברתי לכפר בזהות, בשייכות, בכל. לצערי זה נגמר לפני שבוע. קבעו לי פחות משבעה ימים לקום, לארוז ולעבור. הפינוי לא בוצע כפי שקבע בית המשפט, עם הסכם והסדר בהסכמה של שני הצדדים. ההסכם שנחתם עם התושבים באום אל חיראן ב-2018 הופר בידי המדינה. פרקליט המדינה אמר שליאיר מעיין, מנכ"ל הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית, אין סמכות לחתום על הסכם כזה.

אינני פולש

מדברים איתנו על משילות. אנחנו רוצים משילות, אנחנו רוצים חוק וסדר – משילות שתטפל בפשיעה, משילות שתטפל באלימות. צריך להפסיק משילות חד-צדדית שפועלת רק בתחום ההריסות. נחוצה משילות שתביא פתרון וחלופה ולא החלפה של תושב בתושב אחר. זה מה שאנחנו רוצים. על זה אנחנו חולמים. עד לפני שבועיים, אפילו בחלומותיי הגרועים לא חלמתי שביתי ייהרס בידיי. את הבית בניתי אבן על אבן, את העצים נטעתי יחד עם אשתי. איני פולש; אני בר רשות, כפי שקבע בית המשפט העליון. אז לטעון שאנו פולשים ולעשות לנו את כל העוול הזה; לעקור אותנו כדי ליישב במקומנו אחרים – זה לא צודק.

בן גביר ורשות מקרקעי ישראל וכל מני כתבים, וכן ארגונים כמו רגבים ואחרים, מה הם כתבו יום למחרת ההריסות? 'המאבק באום אל חיראן נגמר ונשאר האבק'. נכון. האבק נותר בין השיניים שלנו, אבל המאבק הזה העצים אותנו. במשך 25 שנה נאבקנו והבאנו תוכניות חלופיות. פרופ' אורן יפתחאל, המרצה שלי באוניברסיטת בן גוריון, יכול להעיד על שש חלופות הסדר שהעברנו למדינה עוד לפני הכרעת בית המשפט. אך המדינה סירבה לקבלן.

 נמשיך להאבק

אנחנו נמשיך להיאבק על הדמוקרטיה ועל החירות. באום אלחיראן החלה הדיקטטורה, כי שם נפלה הדמוקרטיה. היא נפלה, כי לא התייחסו כשווים בין שווים לכולם. באום אלחיראן נישלו תושבים ותושבות שרצו בית דל שיגן על הילדים שלהם מפני אסונות טבע ולא מפני טילים. המדינה הרסה אפילו את המקלט העלוב שארגונים תרמו לכפר. אין לנו מיגון במצב מלחמה. במקום לתת מיגון לתושבים בכפרים הלא מוכרים, הורסים את בתיהם ומשאירים אותם ללא הגנה. אני שבע רצון שבתוך המאבק הזה הצלחנו להעצים ולהצמיח נשים, ילדים ונערים. ערב לפני ההריסות, עצרה המשטרה אותי ועוד שני מנהיגים. הנשים והנערים ידעו לנהל את המאבק ולהעלות את המודעות בארץ לנעשה. באום אלחיראן גרים אנשים שרואים פני עתיד. אם תאפשרו, אנחנו מסוגלים לפתח את הנגב לטובת כל תושביו, יהודים וערבים.

כשאמרו שמקימים ישובים בנגב, אנחנו באום אל חיראן בירכנו והצענו להיות שותפים. באחת החלופות שלנו הצענו שהיישוב חירן יהיה יישוב משותף יהודי-ערבי ומודל לחיקוי. אני קורא לכולם ברחבי הארץ להצטרף למאבק של הכפרים הבלתי מוכרים בנגב. רק יחד נצליח לעצור את הדיקטטורה ולשקם את הדמוקרטיה.

ראאד אבו אלקיעאן הוא תושב אום אל חיראן שהמשטרה הרסה את ביתו. מדבריו בהפגנה בבאר שבע נגד ממשלת הימין, 23.11

עוד בנושא: https://zoha.org.il/133509