עבד אל–פתאח א–שריף ורמזי אל–קסראווי נהרגו מירי חיילי צה"ל בתל רומידה שבחברון ב-24 במארס האחרון, לאחר שדקרו חייל שלפי דיווחים בתקשורת נפצע באורח קל. אירוע זה זכה לפרסום נרחב בשל תיעוד וידיאו שצילם מתנדב בצלם עימאד אבו שמסיה, שבו נראה חייל המוציא להורג את א–שריף הפצוע, בירייה בראשו. החייל היורה, אלאור אזריה, עומד בימים אלו לדין באשמת הריגה בגין מעשה זה.
גופתו של רמזי אל–קסראווי, תל רומידה, 24 במארס 2016 (צילום: בצלם)
התיעוד המצולם שבצלם פרסם בזמנו החל בנקודת זמן שבה שהדוקר השני, רמזי אל–קסראווי, כבר לא היה בין החיים. לאחרונה הסיר הצבא את הגבלות התנועה המחמירות שהטיל על שכונת תל–רומידה ולראשונה מאז האירוע התאפשר לתחקירנית בצלם, מנאל אל–ג'עברי, להיכנס לשכונה ולגבות עדויות מתושביה. מעדויותיהם של שניים מהתושבים, נור אבו עיישה ואמאני אבו עיישה, עולה חשד שגם אל–קסראווי הוצא להורג באמצעות ירי בראשו, לאחר שנורה בגופו ושכב פצוע על הקרקע.
לפי עדויותיהם, ביום האירוע הם החלו לעקוב אחר המתרחש לאחר ששמעו יריות מהרחוב. העדים מסרו כי בשלב שבו א–שריף ואל–קסראווי שכבו פצועים על הכביש, כאשר ברור היה שלא נשקפת מהם סכנה לאיש, ועוד לפני הגעת הכוחות הנוספים והחובשים למקום, חייל (או קצין) ניגש לאל–קסראווי וירה בראשו או בצווארו שתי יריות מטווח של מטרים ספורים. לאחר מכן, בשלב מאוחר יותר של האירוע היו שניהם עדים לירי של אזריה בראשו של א–שריף, שתועד במצלמתו של עימאד אבו שמסיה.
שני עדי הראייה, שניהם מתנדבי בצלם, תיעדו במצלמותיהם חלקים מהאירוע אולם לא את רגע הירי באל–קסראווי. שניהם הפיצו את התיעוד במדיה חברתית מיד לאחר האירוע, ונור אבו עיישה אף התראיין זמן קצר לאחר האירוע בכלי תקשורת פלסטיניים. עותקים מהסרטונים הללו הועברו לאחרונה לבצלם. נוכח הזמן הרב שחלף מאז האירוע, וחומרת הדברים העולים מהעדויות, הדגיש בצלם בפני נור אבו עיישה ואמאני אבו עיישה כי סביר להניח שבידי הצבא תיעוד וידיאו של האירוע המלא ממצלמות האבטחה הצבאיות המוצבות במקום, שיאפשר לאשש או להפריך את עדותם. שני העדים דבקו בעדויותיהם והצהירו כי הם מוכנים להעיד בפני כל גוף רשמי שאליו יוזמנו.
לדברי בצלם, חומרים אלה נגישים גם לרשויות החקירה הצבאיות, "שככלל מקפידות להתעלם מהם. מאז אוקטובר התפרסמו דיווחים רבים על מדיניות המתירה ירי על–מנת להרוג באירועים שבהם פלסטינים פגעו או ניסו לפגוע באנשי כוחות הביטחון או באזרחים ישראלים, גם כאשר לא נשקפה לאיש סכנת חיים מיידית וממשית או שניתן היה להתגבר עליה מבלי לגרום לתוצאה קטלנית. למרות זאת, עד היום מקרים אלה כמעט שלא נחקרו ואף אזרח או איש כוחות ביטחון לא הועמד לדין בגין יישום מדיניות זו. זאת, למעט המקרה של סמל אזריה, שמשפטו עדיין מתנהל. חמור מכך: מדיניות זו של פתיחה באש זוכה לגיבוי מלא של בכירים בדרג הפוליטי והצבאי. רשויות אכיפת החוק – הצבאית והאזרחית – מעדיפות שלא להתמודד עם מקרים אלה ובמקום זאת, לעצום את עיניהן אל מול מציאות זו ובכך להכשירה ולאפשר את התמשכותה".
עוד בנושא – כולל סרטונים:
