פרשת השחיתות בהסתדרות: בליכוד שותקים ובימין הגזעני רוצים לפוגע בעובדים וארגוניהם

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וממלא מקומו רועי יעקב, ושל איש העסקים עזרא גבאי ובנו אסף גבאי, הוארך בשמונה ימים – כך קבע אתמול (שני) בית משפט השלום בראשון לציון. גם מעצרה של הילה קניסטר בר-דוד, רעייתו של ארנון בר-דוד, הוארך בשמונה ימים. כמו כן, בית המשפט האריך בשבעה ימים את מעצרו של ראש רשות התאגידים בהסתדרות שבי מיכאלי, ואת מעצרו של איש העסקים דניאל זיגרייך בארבעה ימים.

הדיונים בהארכות המעצר נערכו לאחר ששוטרי היחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433 עצרו ועיכבו אתמול עשרות חשודים, בהם בכירים בהסתדרות, ברשויות מקומיות, בחברות ובתאגידים ממשלתיים, בחשד לשוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס – כך הודיעה המשטרה.

עזרא גבאי, איש מרכז הליכוד והמקורב לשר התרבות והספורט מיקי זוהר, נחשד ב־2002 בביצוע עבירות מס בהיקף של מאות אלפי שקלים. גבאי נחקר על ידי מס הכנסה כאשר הארגון ביצע ביקורות יזומות בסוכנויות הביטוח. החשד היה כי גבאי עשה שימוש בחשבוניות פיקטיביות בהיקף של מאות אלפי שקלים. התיק נסגר עם הודאת גבאי בחלק מהאישומים וקבלת 100 שעות עבודות שירות. ב־2020 נשלל רישיונו של גבאי כסוכן ביטוח לשבע שנים, הוא חודש לפני שנתיים.

למרות שראשי הליכוד, בהם ראש הממשלה בנימין נתניהו, נהגו בעבר לתקוף את ההסתדרות ואף את העומד בראשה, הפעם הם הצטוו שלא להתייחס לפרשה בה על פי החדש מעורבים חברי המפלגה. לעומת זאת, השותפה הזוטרה של הליכוד בממשלת הימין מיהרה אתמול לנצל את מעצר יו"ר ההסתדרות כדי לפגוע בארגוני העובדים. יו"ר סיעת הציונות הדתית, ח"כ אוהד טל הגיש אמש הצעת חוק שמבקשת לצמצם את כוחם של ארגוני העובדים ובראשם ההסתדרות, ולחזק את סמכויות המעסיקים והממשלה. ההצעה צפויה לעלות לדיון בוועדת השרים לחקיקה בשבוע הקרוב, בתמיכת סיעת הציונות הדתית.

החוק המוצע כולל שורה של סעיפים שנועדו להקטין את השפעת ארגוני העובדים על המשק, ובראשם ההסתדרות, ומטיל מגבלות על זכות השביתה. אחד הסעיפים המרכזיים בהצעה עוסק בהגבלת היכולת של ארגוני עובדים להכריז שביתה באמצעות הגדרת שירותים חיוניים,  שבמסגרתם תיאסר או תוגבל זכות השביתה באופן חמור. בין היתר מדובר בשירותים ציבוריים כגון חשמל, תחבורה, בריאות וביטחון.

בנוסף, החוק קובע כי הכנסת תוסמך לעצור שביתה במקרים שבהם תוגדר "פגיעה חמורה באזרחי המדינה או בכלכלה הלאומית". סמכות זו, על פי ההצעה, תאפשר לממשלה ולכנסת להתערב ישירות בסכסוכי עבודה חריגים ולמנוע שיבושים ממושכים במשק. עוד מציעה הצעת החוק להאריך את תקופת הצינון בסכסוכי עבודה לקראת הכרזת צעדים ארגוניים מ-15 ל-30 יום. בנוסף, החוק כולל תיקונים נוספים בתחום יחסי העבודה, בהם קיצור פרק ההודעה המוקדמת לפני פיטורים ומתן אפשרות למעסיק לפטר עובדים.

עוד בנושא:

https://zoha.org.il/141129/