פעילים יתכנסו מחר (שבת) כדי למנוע את פינוי הכפר אום אל-חיראן וחידוש תכנית פראוור לגירוש האוכלוסייה הערבית-בדואית בנגב. על כך מסר הבוקר העיתון "אל אתיחאד". זאת, לאחר החלטת בית המשפט העליון ביום שלישי האחרון לאפשר למדינה לפנות את תושבי הכפר הלא מוכר אום אל-חיראן שבנגב. בציבור הערבי נערכים לקיים הפגנות בצפון ובדרום הארץ נגד ההחלטה. אחת ההצעות היא לקיים הפגנה הדומה בגודלה להפגנה שהתקיימה לפני כשנה וחצי בחורה נגד תוכנית פראוור. להערכת התושבים, בכפר מתגוררים כ-700 איש.

חיה נח, מנכ"ל ארגון "פורום דו־קיום בנגב" שמלווה את תושבי הכפר בעתירות, אמרה ל"הארץ" כי מדובר בהחלטה שמדגישה את הגזענות הממסדית. "הבעייתיות בהחלטה היא בראש ובראשונה כי עתידים להרוס יישוב לצורך הקמת יישוב חדש, לא נראו דברים כאלה. המדינה החליטה על הקמת יישוב חדש, ורק לאחר מכן בדקה שיש שם יישוב והולכים לפגוע בהם. אסור לשכוח שאלה אנשים שהגיעו לשם בפקודת המדינה, ולא על דעת עצמם". נח ציינה כי גם ארגונה יפעל לקיים הפגנה נגד ההחלטה, "זה מדגיש את הגזענות הממסדית וההבדלים בין ערבים ליהודים. אף אחד לא מעלה על דעתו שהיו מפנים יישוב יהודי לטובת יישוב ערבי".

בנובמבר 2013 הפגינו אלפי תושבי היישובים הבדואים במחאה על התוכנית המכונה "הסדרת ההתיישבות הבדואית". יותר מ-30 בני אדם נעצרו, 15 שוטרים נפצעו קל וכן מפגינים אחדים. השבוע נפגשו נציגי "הרשימה המשותפת" ונציגי הכפרים הלא מוכרים בנגב עם נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין  ואנשי הסגל המקצועי בבית הנשיא, זאת בהמשך לפגישה שהתקיימה לפני כחודש, לאחר צעדת המחאה שקיימו מהכפרים הלא מוכרים לבית הנשיא. בפגישה הגישו הנציגים לנשיא דו"ח ובו תוכנית פעולה להכרה בכפרים הלא מוכרים. "הגשנו לנשיא המדינה את התוכנית האלטרנטיבית להכרה בכפרים הלא מוכרים" אמר יו"ר המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב, עטייה אל־עאסם. "מבחינתנו התוכנית הזאת יכולה להוות בסיס לפתרון צודק ולהכרה בכפרים. הפגישה היתה חיובית".

יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה (חד"ש), אמר כי "העובדה שאנו חיים במדינה שיש בה כפרים לא מוכרים, ומשפחות שחיות ללא חשמל ומים, זהו אות קין על המצח של כולנו. הכפרים הללו הוקמו לפני קום המדינה, וההכרה בהם היא הדבר הטבעי והנכון ביותר. ההכרה בכפרים והשקעה בתשתיות ובחינוך תטיב בסופו של דבר עם כל תושבי הנגב".

חברים ברשימה המשותפת פנו במכתב רשמי לראש אגף התקציבים במשרד האוצר, אמיר לוי, העומד בראש "צוות 120 הימים", שמינתה הממשלה להצגת פתרונות למצוקת הדיור בחברה הערבית. "מצוקת הדיור היא תוצאה ישירה של מדיניות האפליה, הפקעת הקרקעות, ההזנחה וההדרה של כל ממשלות ישראל", נכתב במכתב עליו חתומים הח"כים באסל גטאס, יוסף ג'בארין, אוסמה סעדי ועבד אל־כרים חג' יחיא. לדבריהם, פתרון מצוקת הדיור בחברה הערבית מחייב שינוי מדיניות של הממשלה בעניין הקרקעות ותחומי השיפוט ביישובים הערבים.

במכתב נאמר כי מצוקת הדיור בחברה הערבית מחריפה. הם ציינו כי עשרות אלפי בתים במגזר הערבי נבנו ללא היתר, וכי ישנו מחסור בקרקעות וצורך מיידי בבניית יחידות דיור נוספות. כמו כן, העלו חברי הרשימה המשותפת את דרישתם, אותה כבר הציגו לפני כשלושה שבועות בפגישה עם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ועם פרקליט המדינה, שי ניצן, להקפיא את צווי ההריסה העומדים נגד עשרות אלפי בתים ביישובים הערבים ברחבי הארץ, וזאת כצעד בונה אמון. "הריסת בתים… מהווה ענישה קולקטיבית ושמה את עבודת הצוות ללעג". לדבריהם, אין מדובר באכיפה של שלטון החוק אלא בשלילה של זכות בסיסית לדיור.

הפנייה ללוי נעשתה בעקבות שתי פגישות שהתקיימו לאחרונה עם "צוות 120 הימים", במסגרתן שמעו חברי הרשימה המשותפת את עיקרי המלצות הצוות ההולכות ומתגבשות בשלושה תחומים: רישום והסדרת מקרקעין, תכנון ובנייה והקצאה ושיווק קרקעות מדינה. נציגי הרשימה המשותפת דנו בהמלצות ומסרו את תגובתם בתחומים אלו. בין היתר, הם התייחסו לסוגיית המשכנתאות בחברה הערבית. לדבריהם, הבנקים נמנעים ממתן משכנתאות לציבור הערבי בגלל אי-הסדרת הרישום של הקרקע ומדיניות שמרנית ביחס לערך המימוש של הנכס, דבר שמביא לירידת ערכו של הנכס.