פסק דין: ההסתדרות מייצגת את בעלי החוזים האישיים

עובדי המדינה המועסקים בחוזים אישיים אינם מהווים יחידת מיקוח נפרדת מכלל עובדי המדינה. הם מיוצגים בידי ההסתדרות ולא בידי ארגון אחדות. כך קבע השבוע בית הדין הארצי לעבודה. נשיא בית הדין, יגאל פליטמן, כתב בפסק הדיון "אם המעסיק חותם על הסכם קיבוצי עם ארגון העובדים היציג אצלו, וההסכם הקיבוצי חל על חלק מכריע מן העובדים, ולא על יתרתם, אין בכך כדי לשנות את יחידת המיקוח אצל המעסיק. עצם העובדה שההסכם הקיבוצי איננו חל על כל עובדי המעסיק, אינה משנה את יחידת המיקוח, ואינה הופכת לכשעצמה את העובדים שהוחרגו מההסכם הקיבוצי ליחידת מיקוח נפרדת, שכן יחידת המיקוח איננה נקבעת עלפי היקף חלות ההסכם הקיבוצי. בענייננו, ארגון אחדות קם במקום עבודה מאורגן, שיש בו ארגון יציג, אלא שההסכם הקיבוצי שעליו חתומה ההסתדרות כארגון היציג של עובדי המדינה אינו חל על כלל העובדים בשירות המדינה. אין בכך כדי לשנות את יחידת המיקוח, שכן יש מקום להבחין בין גבולות יחידת המיקוח, כאמור, ובין גבולות תחולתו של ההסכם הקיבוצי. לא תמיד ישנה חפיפה בין השניים הללו".

2014-03-28_185839

לדברי השופט פליטמן, גם מי שאינו חתום על הסכם קיבוצי אלא על חוזה אישי, יכול ליהנות מהגנת ארגון העובדים המייצג את כלל העובדים. נכון שבעבר ההסתדרות לא פעלה די הצורך להגן על המועסקים בחוזים אישיים, אך כיום המצב שונה, הוא אומר. "ההכרה בעובדי החוזים האישיים כיחידת מיקוח נפרדת עלולה לפגוע בכוחם הקיבוצי, ולהחליש את כוחה הארגוני של ההסתדרות, שהיא כאמור ארגון העובדים היציג בשירות המדינה", הדגיש. פליטמן הוסיף: "האמור באופן כללי לעיל, נכון ביתר שאת לענייננו, שעה שההסתדרות היא הארגון היציג בשירות המדינה, והמדינה רשאית עלפי הדין ובתנאיו, להעסיק עובדים בחוזים אישיים. לפיכך, לגבי בעלי החוזים האישיים בשירות המדינה, להסתדרות הכוח, ראשית, לפעול לייצוגם מול המדינה לשיפור תנאי העסקתם, ושנית, לפעול להחלת ההסכמים הקיבוציים הקיימים גם עליהם, אם היא סבורה, למשל, כי המדינה חרגה מהוראת הדין המאפשרת העסקת עובדים בחוזים אישיים כפי שנטען בערעורה. מעבר לזאת, היא יכולה גם לחתום על הסכמים קיבוציים מיוחדים חדשים שיחולו, כולם או בחלקם, על בעלי החוזים האישיים בשירות המדינה".