בנגב מתגוררים כ-312 אלף ערבים-בדואים המהווים 37.6% מכלל התושבים בנפת באר שבע, כך עולה מדו"ח שנתי שמפרסם "נגביה", מרכז הידע והמחקר של האוכלוסייה הבדואית בנגב. השנתון, שנחשף לראשונה אתמול (שלישי) בנכס רב משתתפים שנערך בעיר רהט, מתמקד בשבעה תחומים: אוכלוסייה, תעסוקה, שכר, חינוך, השכלה גבוהה, תחבורה ציבורית ודיור.

נגביה הוקם אשתקד על-ידי הפורום לדו קיום בנגב במטרה לתת מענה להיעדר ההתייחסות המחקרית העקבית לתושבי הנגב הבדואים ולצרכיהם. המחקר מתמקד בסוגיות חברתיות- כלכליות מרכזיות המשפיעות על החברה הבדואית בדגש על הכפרים הבלתי מוכרים, לשם הצגת תמונת מצב שנתית וניסוח המלצות יישומיות לשינוי מדיניות.

הסוציולוגית פרופ' שרה הלמן (אוניברסיטת בן-גוריון), חברה בצוות נגביה, מסרה כי "מטרת פרסום השנתון הבדואי בנגב הינה להציג בפני הציבור הרחב, קובעי מדיניות, וארגוני החברה האזרחית, כמו גם מנהיגי הקהילה הבדואית, תמונה עדכנית של אוכלוסייה שזכויות האזרחות שלה חלקיות, ולהניע תהליך של קבלת החלטות ויישום מדיניות על בסיס ידע. אי-שוויון עמוק הוא לא בעיה פרטית של האוכלוסייה הבדואית, אלא בעיה של מדינת ישראל ואזרחיה".

מהשנתון עולה כי שיעור האבטלה הממוצע ביישובים הבדואים בנגב עמד במארס אשתקד על יותר מ-13%, יותר מפי שלושה מהממוצע הארצי. היישובים הבדואים בנגב נמצאים בראש רשימת היישובים עם רמות האבטלה הגבוהות בארץ. במועצה האזורית אל-קסום נרשם אחוז האבטלה הגבוה ביותר בארץ – 19%. הנתונים לא כוללים את הכפרים הבלתי מוכרים.

בעוד ששיעור התעסוקה בקרב גברים עומד על כ-70%, השתתפותן של נשים בדואיות במעגל העבודה נמוכה מאוד ונעה סביב 26% בלבד. שיעור השכר של גברים בדואים נמוך ב-36% מהממוצע הארצי, ואצל הנשים הפער אף גבוה יותר.

תחומי התעסוקה הנפוצים בקרב האוכלוסייה הבדואית כוללים בעיקר חקלאות, בניין ותעשייה קלה – ענפים המציעים שכר נמוך ותנאי עבודה קשים. השנתון מדגיש כי שיעור האבטלה בקרב צעירים בדואים גבוה משמעותית ביחס לשאר האוכלוסייה בנגב.

על פי הדו"ח, בכפרים הבלתי מוכרים, ילדים רבים אינם זוכים למסגרת חינוכית יציבה בשל מחסור במוסדות חינוך וגנים. שיעור הנשירה בקרב תלמידים בדואים בתיכונים עומד על כ-30%, לעומת ממוצע ארצי של 7.4% בלבד.