פורסם דו"ח על הערבים הבדואים בנגב שנכתב עבוד ועדת האו"ם לזכויות

מדינת ישראל מסרה ביולי אשתקד דו"ח תקופתי לאו"ם המתאר את יישום האמנה הבינלאומית לזכויות חברתיות ומדיניות לקראת דיון באו"ם שיתקיים בחודש נובמבר. לאור אי הדיוקים וסילוף המציאות בחרו הארגונים הפורום לדו קיום בנגב ושוויון אזרחי: רופאים לזכויות אדם, הוועד לסיוע והגנה על זכויות הבדואים בישראל ופורום הכרה, להגיב ב"דו"ח צללים" אשר יהווה לוועדה הבינלאומית מקור מידע על המתרחש בנגב מהיבט ביקורתי, כאשר זו  תדון בדו"ח שהגישה מדינת ישראל.

הדו"ח מציג את תמונת המצב בנגב בנוגע להפרת זכויותיהם האזרחיות והמדיניות של תושבי הנגב הערבים-בדואים, כולל פרק על הזכות לבריאות בכפרים הבלתי מוכרים שחובר על ידי רופאים לזכויות אדם, ומציג המלצות וצעדים שהמדינה צריכה לנקוט בכדי למלא את חובתה כלפי האמנות הבינלאומיות עליהן היא חתומה, ביניהן האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות.

בדו"ח נאמר, בין היתר, "הערבים-הבדואים נושלו מאדמותיהם מאז 1948 באמצעות חוקים, מערכת בתי המשפט ואמצעים מנהליים. כיום 190,000 הערבים תושבי הנגב הם האוכלוסייה המוחלשת ביותר במדינת ישראל. אוכלוסיה זו נאבקת על שוויון, הכרה בה ובכפריה והכרה באורח החיים הייחודי שלה. מחצית האוכלוסייה הערבית-בדואית בנגב (כ-83,000 תושבים), חיים ב- 45 כפרים בלתי מוכרים שמתוכם עשרה הוכרו לאחרונה אבל מצבם לא שונה משאר הכפרים ,שאין בם בדרך כלל תשתיות מים זורמים וחשמל, תשתיות בריאות, חינוך ורווחה נאותות והם נתונים לאיום מתמיד של הריסת בתיהם וחריש שדותיהם המדולדלים טרם קציר".

דובר רופאים לזכויות אדם מסר: "אנו קוראים לארגון האו"ם לאמץ את הנתונים וההמלצות שהובאו בדו"ח הצללים, ולחייב את מדינת ישראל להפסיק את מדיניותה המפלה ולפעול ביתר שאת למען שוויון אזרחי בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית-בדואית בנגב".