פורסם דו"ח על גורלם של עובדים מטנזניה שהיו קורבנות טבח החמאס ב-7 באוקטובר

בימים הקשים שאחרי טבח החמאס בעוטף עזה ב-7 באוקטובר 2023,, פעל המוקד לפליטים ומהגרים כדי לסייע לבני הקהילות הזרות שנקלעו לזוועות בעל כרחם. כך, ב-22 באוקטובר 2023, גילו פעיליו על היעדרו של ג'ושוע לואיטו מולל. היה זה פוסט עזרה שפרסם אביו של ג'ושוע, שהוביל למספר טלפון בשגרירות הטנזנית בישראל.

סיגל רוזן, רכזת מדיניות ציבורית במוקד, סיפרה: "כאשר התקשרתי למספר הטלפון בפוסט, למדתי מנציג השגרירות כי ג'ושוע איננו הנעדר הטנזני היחיד, שכן חברו לתוכנית הלימודים, קלמנס מטנגה, נעדר גם הוא מאז ה-7 באוקטובר. הצעתי את עזרתנו באיתור מידע וביקשתי מהנציג את מספרי הטלפון של משפחות הנעדרים בטנזניה וכן מספרי טלפון של סטודנטים טנזניים נוספים שהיו בקיבוצי העוטף. למדתי מחבריהם של ג'ושוע וקלמנס בקיבוצים נחל עוז וניר עוז על נסיבות היעלמותם. לאחר קבלת רשותם של החברים, קישרתי ביניהם לבין המשפחות של ג'ושוע וקלמנס בטנזניה על מנת שיוכלו לספר להם בשפתם את שארע באותו יום נורא ולענות על חלק משאלותיהם הרבות".

בנובמבר זוהתה גופתו של קלמנס מטנגה. הוא נרצח ב-7 באוקטובר, וגופתו, שנמצאה בשטח ישראל, הובאה לקבורה בטנזניה. נחמה קלה נמצאה בכך שהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים מייצג את משפחתו כמו גם את משפחות כלל המהגרים שנרצחו בטבח ודואג לזכויותיהם כמשפחות חללי פעולות איבה. המטה האזרחי של משפחות החטופים אימץ גם אותם בפעילותיו.

רוזן הוסיפה "במהלך השנה האחרונה שמרתי על קשר עם הסטודנטים הטנזנים ששרדו את הטבח. נדהמתי כששמעתי מהסטודנטים כיצד הם עברו את יום הטבח, ואת ימי הקרבות שאחריו: כך למשל, שותפו לחדר של קלמנס מטנגה, שהתגורר בקיבוץ ניר-עוז, פגש בימים שלאחר הטבח חיילים בקיבוץ, ונשלח על ידם חזרה לממד".

יצוין שהוא חולץ רק כעבור שלושה ימים. אחרים לווו על ידי חיילים, בהוראת אגרוסטדיס, החברה שמנהלת את תוכנית לימודיהם, למשימות חקלאיות והוחזרו לממד לליל קרבות והפגזות נוסף. סטודנטים שהתגוררו בשדרות, דיווחו שחולצו רק לאחר שבעה ימים, כאשר באמצע אותו שבוע נלקח אחד מהם על ידי נציג החברה לרכוש מזון לימי המצור הנוספים שעוד ציפו להם בשדרות.

כך בעדותו של סטודנט שורד הטבח בקיבוץ מפלסים: "יומיים לאחר הטבח, ביום שני 9 באוקטובר 2023, דריה מאגרוסטדיס התקשרה ואמרה לנו שצריך ללכת לרפת לטפל בפרות, כי החמאס פגע ברפת, הרסו גנרטורים והרגו פרות. חיילים באו לקחת אותנו מהדירה לרפת באותו יום שני בסביבות 11 בבוקר. שמענו אזעקות וקולות פיצוצים של יירוטים בזמן שעבדנו ברפת וזה היה מאוד מפחיד. בסוף העבודה החיילים החזירו אותנו לדירה בקיבוץ".

"במוקד לפליטים ולמהגרים היה לנו ברור שגם הסטודנטים, שהובאו לישראל באשרה ונקלעו לתופת נפגעו כפי שנפגעו שכניהם בקיבוצי העוטף והם זכאים לסיוע ושיקום. הופתענו והצטערנו לגלות שכולם נדרשו לחזור לעבודה חקלאית סדירה ימים ספורים לאחר חילוצם, מבלי שנבחן מצבם הנפשי וללא כל פיצוי אפילו על ימי העבודה האבודים, בהם הצטופפו נצורים וחרדים בממ"ד. חלקם הוחזרו לעבוד בעוטף עזה וחלקם נשלחו לעבוד בצפון המופגז", הדגישה רוזן.

בהיעדר משאבים לאבחונים פסיכיאטרים עבורם, המוקד הגיש בקשות למענק "קו ראשון" מהביטוח הלאומי עבור אותם סטודנטים שהיו נצורים מספר ימים באזורי לחימה ומסרו עדויותיהם. החודש, התבשר המוקד על ידי הביטוח הלאומי שעשרה מתוך 14 הסטודנטים הטנזניים נמצאו זכאים למענק קו ראשון בגובה שתי משכורות. השורד מקיבוץ מפלסים שעדותו מופיעה כאן וכן שותפו לחדר של הנרצח קלמנס מטנגה, השורד שהיה נצור שלושה ימים בחדרו בניר עוז  ושלושה מחבריו – אינם זכאים לכל פיצוי. המוקד פרסם לאחרונה את עדויותיהם של השורדים בדו"ח מיוחד – "מלחמה לא להם".

לקריאת הדו"ח: https://hotline.org.il/caughtinthecrossfireheb/

עוד בנושא: https://zoha.org.il/133833