אין בידי העובדים כל הוכחות על העסקתם מלבד רישיון העבודה, ולחלקם אף אין רישיון. רוב העובדים מועסקים כעובדים "זמניים" ועוברים בין המעסיקים השונים בהתאם לעונה.
הפועלים הצביעו על הפרת זכויותיהם הנובעת מבורותם בחוקי העבודה, והתחרות הגבוהה ביניהם על מקומות העבודה המעטים. העובדים אמרו שמחאה כנגד תנאי העסקתם עלולה לגרום לקושי הולך וגובר במציאת עבודה. לפועלים אין כיסוי לתאונות עבודה או לחופשות המחלה, הם אינם זוכים לכל הדרכה אודות סביבת העבודה וסכנות הנובעות משימוש בחומרי הדבר עמם הם עובדים.
בדבריו התרכז אחד מראשי האיגודים באזור, אבראהים דראע'מה, על חשיבות המפגש בצל הפרת זכויות העובדים והעובדות החקלאיים. הוא העיר שערך אובדן המשכורות והזכויות הסוציאליות של העובדים בהתנחלויות, בעקבות אי קיום חוקי העבודה, נאמד בכמיליארד שקל. דראע'מה הוסיף: "קיים מחסום של פחד בקרב העובדים כשמדובר בעבודתם בהתנחלויות. הכרחי להתגבר על מחסום זה. חשוב שהעובדים ידעו מהם זכויותיהם החוקיות וחשוב שידרשו זכויות אלו באמצעים אותם מתיר החוק".
דראע'מה הזהיר מפני הסכנה בהפיכתם של הקבלנים הפלסטינים למעסיקים ע"י שיחתמו הם על אישורי העבודה או ייקחו על עצמם את תשלומי המיסים – דבר שיסיר את האחריות על הפרת זכויות העובדים מהמעסיק הישראלי. פעיל "קו לעובד", ערפאת עמרו הדגיש בדבריו את חשיבות רישום שעות העבודה ע"י העובדים וזאת במטרה להוכיח את דרישות העובד ממעבידו. בשאלת תאונות העבודה הוא אמר שהכרחי שהפועל יפנה למוסד הישראלי לביטוח לאומי תוך שנה מאז מועד התאונה, וזאת כדי שלא תפקע זכותו לפיצויים דרך הביטוח הלאומי. הוא קרא שלא להיכנע לתופעת הקבלנים – מתווכים ומעסיקים כאחד. כמו כן הדגיש על חשיבות אמצעי הגנה ובטיחות הולמים במקומות העבודה וקרא לעובדים לדאוג לבדיקותיהם הרפואיות. בתום המפגש סוכם לקיים פגישות דומות בהשתתפות כל העובדים בהתנחלויות.
