קואליציית מפלגות הימין בצרפת (UMP), בהנהגת הנשיא–לשעבר ניקולא סרקוזי, זכתה בסיבוב השני של הבחירות המחוזיות במדינה, שנערכו בסוף חודש מארס, ועומדת בראש 45 מועצות אזוריות. המפלגה הסוציאליסטית שבשלטון נחלה מפלה צורבת, ואילו מפלגת הימין הקיצוני "החזית הלאומית" (FN), בראשות מארין לה–פן, הגדילה כוחה, אולם לא זכתה באף לא אחת מ-101 המועצות האזוריות.
ז'אן לוק מלנשון, מנהיג מפלגת השמאל הצרפתית (צילום: הומניטה)
התוצאה עשויה להזניק את סרקוזי לקראת הבחירות לנשיאות, שיתקיימו בעוד שנתיים. "העם הצרפתי דחה ברוב גדול את המדיניות של פרנסואה הולנד ושל ממשלתו. זה הזמן לשינוי", הצהיר סרקוזי בפני תומכיו. כמובן, שהבטחתו של סרקוזי הכושל לחולל שינוי, דומה לסיסמת ש"ס בבחירות לכנסת, לפיה "המהפכה חוזרת"…
לה פן כבר מיהרה להכריז כי "מדובר ביום היסטורי" עבור החזית הלאומית. עם זאת, היא הכירה בכך שזו אכזבה, משום שהסקרים חזו לה הישגים גדולים יותר. המפלגה הגיעה למקום השני בסיבוב הראשון בבחירות, והגדילה משמעותית את מספר חברי המועצות שלה, מ-2 ל-62.
ראש הממשלה מנואל ואלס הודה כי המפלגה הסוציאליסטית איבדה גובה, והצביע על העלייה בתמיכה בחזית הלאומית כעדות לשינוי בנוף הפוליטי. "הימין הקיצוני חזק, מאוד חזק. התוצאות הן אתגר לכל הדמוקרטים", אמר ואלס, שמיד עם פרסום התוצאות דיבר על ""הצורך בהגמשת שוק העבודה". כלומר, שינוי חוקי העבודה תוך פגיעה במעמד העובדים, כדי "להוציא את המשק הצרפתי מן הבוץ".
יצוין שהסוציאליסטים שבשלטון שינו את מפת המחוזות, בתמיכת הימין, ופיצולו מחוזות שהיו בידי הקומוניסטים וכוחות שמאליים אחרים, כך שמפלגתם והימין אמורים היו לקבל יותר קולות. אולם בסופו של דבר, רק הימין הרוויח מהשינוי, משום שזכה בתמיכת תושבים רבים שהתנגדו לקיצוצים הכואבים שיזמה הממשלה.
מושל אחד המחוזות שהיו בידי הסוציאליסטים, ג'רום גדג', הנמנה עם המחנה ביקורתי במפלגתו, סיכם כך את הבחירות: "אנו שבים ודופקים את הראש בקיר. ככל שנמשיך לבצע את מדיניות הימין בממשלה – כך מתרחקים מאיתנו עוד ועוד מצביעים. אני צופה מפלה צורבת בבחירות לפרלמנט, שיתקיימו בדצמבר הקרוב, ובבחירות לנשיאות צרפת ב-2017. תהיה זו מפלה כה קשה שתעמיד בסימן שאלה את המשך קיומה של המפלגה הסוציאליסטית".
1,138 מבין חברי הפרלמנט המחוזיים שנבחרו לאחרונה נמנים עם מפלגתו השמרנית של סרקוזי, 1,008 הם חברי המפלגה הסוציאליסטית, 176 הם נציגי חזית השמאל (156 מתוכם הם קומוניסטים), וכאמור, 62 הם נציגי "החזית הלאומית" הימנית–קיצונית. תוצאות אלו מהוות נסיגה במספר המחוזות שבידי המפלגה הסוציאליסטית (מ-48 מחוזות ל-26 בלבד). כך גם עבור הקומוניסטים, שמאז שחרור צרפת מהכיבוש הנאצי עמדו בראש שני מחוזות, ואל–דה–מארן ואלייה. עתה נותר בידי המפלגה הקומוניסטית רק מחוז ואל–דה–מארן, הנמנה עם "הפרברים האדומים" שסביב פאריס.
איך מתמודד השמאל הצרפתי עם העובדה, שהחזית הלאומית הופכת מקובלת יותר ויותר בקרב העובדים? סביב שאלה זו מתנהל פולמוס קשה בתוך חזית השמאל (Front de Gauche). המפלגה הקומוניסטית הצרפתית, שהיא המרכיב המרכזי בחזית השמאל, סבורה שיש להקים חזיתות אד–הוק מקומיות, עם כל גורם בשמאל המוכן להיאבק נגד החזית הלאומית, ובכלל זה: הסוציאליסטים, הירוקים (המפולגים מאוד) ותנועות מרכז–שמאל קטנות יותר.
מפלגת השמאל בראשות ז'אן לוק מלנשון, שהיא המרכיב השני בגודלו בחזית השמאל, סבורה כי אין לבנות בריתות עם סוציאליסטים הנאמנים לנשיא, אלא רק עם "הסוציאליסטים הביקורתיים", המונים כשליש מהסיעה בפרלמנט. "הקו הפוליטי של חזית השמאל מטושטש לחלוטין מאז הבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו לפני כשנה" אמר מלנשון לאחר הבחירות המחוזיות, והוסיף: "במקומות מסוימים אנו חזית שמאל לוחמת נגד הממשלה הניאו–ליברלית ונגד הימין, ואילו במקומות אחרים אנו תומכים בנציגי הממשלה, המגדירים את עצמם כ-'אנשי שמאל'. יש אפילו מקומות בהם אנו שותפים בהקמת 'מערך רפובליקאי' עם המרכז והימין המתון, נגד הימין הקיצוני".
אל ביקורת זו שהשמיע מלנשון כלפי שותפיו הקומוניסטים, הצטרפו גם פעילים מההתארגנות "יחדיו", שהיא מרכיב בחזית השמאל המאגד שורה ארוכה של תנועות שמאליות, רובן קטנות. עבור "יחדיו", חזית השמאל עוסקת אך ורק בהתמודדות בבחירות "אך מזניחה הזנחה פושעת את השטח: את התנועות החברתיות, את השביתות ואת פעילות האיגודים המקצועיים". לדבריהם, "לא מספיק להצטרף להפגנות ולמחאות – יש ליזום אותן ולהנהיגן". פעילי "יחדיו" סבורים שניתן להקים גרסה צרפתית של "סיריזה", לפי המודל של השמאל הרדיקלי ביוון, שהגיע שם לשלטון לפני כחודשיים. ואכן, בנקודה זו קיימת הסכמה רחבה בקרב כלל מרכיבי חזית השמאל בצרפת.
נ"ע
