בעקבות הרצח של אישה ושלושה ילדים ברמלה (12.9), והעליה המתמדת במקרי רצח בעקבות הפשיעה הגואה בחברה הערבית, "זו הדרך" שוחח עם פאיז מנסור, תושב ותיק ברמלה שכיהן בעבר כחבר מועצת העיר.
מה המצב ברמלה כעת ומהן תחושות התושבים?
ההרגשה קשה מאוד. הפחד מצמית. אנשים חושבים פעמיים לפני שהם יוצאים מהבית. השבוע הייתי באירוע במוזיאון רמלה. מישהי אמרה לי שברצונה לקנות גלידה בחנות ממול, אבל היא חוששת להיכנס לשם כי לפני שבועיים נזרק רימון על המקום.
אנו חשים חוסרן אונים מול הפשיעה וההרג של חפים מפשע על לא עוול בכפם. ההרגשה היא שחייבים לעשות משהו, אבל איש לא יודע מה אפשר לעשות. הייאוש רב, שכן המחאה לא חוללה שינוי ולא הייתה הפחתה באלימות. להפך, הפשיעה מתעצמת מיום ליום. לא רק ברמלה – זה המצב בכל הערים המעורבות בצפון, במשולש ובדרום. זו מגפה ששוטפת את כל האוכלוסייה הערבית. יש אולי יישובים בודדים שזה לא הגיע אליהם, אבל יותר מ-90% מהחברה הערבית סובלים מנגע הפשע המאורגן.
מה דעתך על תפקודה של המשטרה?
תפקודה של המשטרה גרוע מאוד: היא לא עושה את מה שמוטל עליה. אין איסוף של נשק לא-חוקי מאזרחים, ואין טיפול בפשיעה עצמה. עשרות אנשים נהרגים ואפילו נאשם אחד לא מובא לבית משפט. רק 20% ממקרי הרצח מפוענחים, זה נתון שלא ייאמן. במקרים שהעבריינים הועמדו לדין, לא הוטל עליהם עונש כבד. אני חושב שהמשטרה, באי-המעש שלה, היא שותפה לפשיעה ולהתפשטותה.
לצערי, במקרים רבים מי שיורה, זורק רימון או רוצח נתפס כגיבור בסביבתו החברתית. אך אם הוא נשאר חופשי או משתחרר ממעצר לאחר זמן קצר – הוא יחזור על מעשיו. מצב זה מעודד אנשים נוספים להתפתות להצעות של ארגוני הפשע. מציעים לצעיר לזרוק רימון תמורת אלפיים או שלושת אלפים שקלים. ב"עבודה" של רגע אחד הוא יכול להרוויח אלפי שקלים. ומאחר שהוא יודע שלא ייתפס. אז למה לא?
האם זו מדיניות מכוונת מצד המשטרה?
לצערי זו מדיניות ממשלתית. מאחר שלא הצליחו לדכא את האזרחים הערבים באמצעות מערכת החינוך או לשחוק את זהותם באמצעות 'ישראליזציה', מעודדים את הפשע. הפשיעה האלימה מסכסכת בין אנשים ומאלצת אותם לזנוח את המאבק הפוליטי למען הישרדות יומיומית. מדיניות זו מסוכנת לא רק לחברה הערבית, משום שהפשע גולש בסופו של דבר גם לחברה היהודית. חלק גדול מהנשק הבלתי-חוקי מוברח לידי גורמי פשיעה מבסיסים צבאיים או מעבר לגבול, ועלול להיות מופנה בעתיד גם נגד אזרחים יהודים.
מה ניתן לעשות כדי להיאבק בפשיעה?
הממשלה חייבת לקבל החלטה פוליטית. כדי לחסל את נגע הפשע המאורגן צריך להשקיע מאמצים באכיפה, ברשויות המקומיות ובמוסדות החינוך והרווחה. צריך למנוע את הזליגה של צעירים לפשע. רבים מהצעירים שמוצאים מקום כחיילים בארגוני פשיעה הם נערים שנשרו מבתי הספר, לפעמים אפילו מכיתה ז' או ח'. נערים אלה הם טרף קל לארגוני הפשיעה. אילו היה חינוך טוב לכל האוכלוסייה הייתה פחות נשירה. גם אם מי שלא לומדים, היו מסוגלים למצוא עבודה טובה ומועילה חברתית, הייתה פוחתת במידה רבה נהירה של צעירים לפשיעה.
עם זאת, חשוב שלא נעוות את התמונה. גורמי הפשיעה הם מיעוט קטן בחברה הערבית, אולי 4-2 אחוזים. 96% מהאזרחים הערבים רוצים להתקדם ולחיות טוב, ושואפים להעניק את הטוב ביותר לבניהם ולבנותיהם. בחברה הערבית גדל שיעור אחוז הרופאים, הרוקחים והמהנדסים. צעירים ערבים רבים יותר לומדים במוסדות להשכלה גבוהה. אפילו בשכונת ג'ואריש ברמלה, שיצא לה שם של שכונת פשע, גרים רופאים, סטודנטים ואפילו פרופסור וטייס. לצערי תדמית הפשע מאפילה על המציאות. בסופו של דבר, החברה הערבית היא חברה כמו כל החברות – האנשים ברובם רוצים לחיות בכבוד ובשוויון.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/132173/