מאת דן אלמגור
בשנת 1869 – לפני כמאה וחמישים שנה – נולד באירלנד שיר-ילדים באנגלית בשם "עשרה אינדיאנים קטנים" (Ten Little Indians / Injuns), שזכה במהרה לשפע נוסחים באנגלית על "עשרה כושים", "עשרה אפריקאים", וכד'. השירים הושרו גם במופעי ה-'מינסטרלים', בידי זמרים שהשחירו את פניהם. הרעיון בשיר-משחק זה: מתחילים בעשרה, ובכל פעם יורד אחד מסיבות כלשהן.
השיר זכה אפילו לגירסה עממית ביידיש (על עשרה אחים), ובשנת 1928 זכה בירושלים לנוסח עברי, "עשרה ציונים היינו" (על עשרה ציונים שרצו לעלות לארץ, אבל בכל פעם נשר אחד מהם). כתב אותה הפזמונאי-המורה הירושלמי קדיש-יהודה סילמן.
על משקל השיר הזה נכתבו בעברית למעלה מעשר גרסאות, ובכללן השיר "עשרת בני טובים" (של דידי מנוסי ויוחנן זראי), בביצוע שמעון ישראלי ורחל אטאס, וכן פזמון ישן שלי על עשרה במצעד, שנכתב ללהקה צבאית.
להלן נוסח חדש שכתבתי לאותה מנגינה.
● ● ●
עשרה מבקשי-עבודה שחורים עמדו ליד חורשה.
עבר ממול אלי ישי, ונשארו תשעה.
רק בלי בהלה.
הרגעו. תהיו שקטים.
זוהי מדינה
שהוקמה בזכות פליטים.
תשעה מהגרים חסרי-אשרה ישבו בקצה מגרש.
עגלת תינוק… זה שר-הפנים, בוגר 'תיכון חדש'!
רק בלי בהלה.
הרגעו. תהיו שקטים.
זוהי מדינה
שהוקמה בזכות פליטים.
שמונה פליטים ללא מולדת עמדו על הבנקט.
פתאום חלפה מולם איילת עם עיני שקד.
אברהם אבינו,
ראשון היהודים,
עבודה חיפש,
והסתנן מאור-כשדים.
שבעה אריתראים רועדים התחממו באש.
עבר הרב-השר פירון, חבר שדולת 'גָרֵש'.
אברהם אבינו,
ראשון היהודים,
עבודה חיפש,
והסתנן מאור-כשדים.
ששה סודנים נרדפים הלכו יחדיו בשביל.
ראו ממול את מירי רגב, דוברת צה"ל (מיל.)
שירו למצרים
ואמרו להם תודה.
יעקב וכל בניו
מצאו שם עבודה.
חמישה מסתננים חשופים לגשם בלילות.
פתאום עוצרת משאית. שוב למתקן 'חולות'!
שירו למצרים
ואמרו להם תודה.
יעקב וכל בניו
מצאו שם עבודה.
ארבעה אפריקאים במצוקה – גם פיזית, גם נפשית,
מגורשים. לאן? מובן – אל "מדינה שלישית"!
לכאן הסתננו
עובדים זרים תמיד.
לו גירשו את רות –
לא היה נולד דוד!
שלושה מגורשים כבולים רק לוחשים בלאט:
כל זה – זה לא מזכיר לכם כלום, קיבינימאט?
לכאן הסתננו
עובדים זרים תמיד.
לו גירשו את רות –
לא היה נולד דוד!
שניים נדחפים אל המטוס. כל מחשבתם:
אלו עינויים צפויים להם במולדתם?
עד לטיסה נמתין
בצריפים מוכי-חמסין.
מי גוזר 'קופונים'
על יבוא עובדים מסין?
צעיר שחור אחרון סולק. ושוב הרחוב הגון.
מי ינקה עכשיו את הרחוב?
את המצפון?
רק בלי בהלה.
הרגעו. תהיו שקטים.
זוהי מדינה
שהוקמה בזכות פליטים.
