בשעה שנערכו מחאות באוניברסיטאות ובמכללות, ועדת החינוך של הכנסת דנה היום (שלישי) בהצעת חוק שתאפשר לסגור תא סטודנטים אשר "תומך בטרור או במאבק מזוין נגד מדינת ישראל". ההצעה שיזמה ח"כ לימור סון הר־מלך (עוצמה יהודית) כוללת גם שלילת זכאות לתואר אקדמי לאדם שהורשע בעבירות טרור, לאחר שסיים לרצות את עונשו. יצוין שהוועדה היתה אמורה לדון בחוק ההשתקה, שלפיה תוכל המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) להורות למוסדות האקדמיים בישראל לפטר מרצים בעקבות הסתה לטרור, אך הדיון בה נדחה.

כאמור, בעת הדיון נערכו עצרות מחאה במוסדות להשכלה גבוהה, באוניברסיטת תל אביב כאלף סטודנטים ומרצים התכנסו בכיכר אנטין שבכניסה לקמפוס. באוניברסיטה העברית נערכו גם אסיפות הסברה על חוק ההשתקה. הנהלת האוניברסיטה העברית הודיעה כי גם אם החוק לפיטורי מרצים יעבור, אין בכוונתה לכבדו. עצרות ומחאות נוספות נערכו בצהריים בטכניון, במכון ויצמן, באוניברסיטאות חיפה, בר אילן ובן גוריון; ובמכללות אורנים וכנרת. אתמול נערכה אסיפת הסברה נוספת באוניברסיטה הפתוחה ברעננה.

בדיון שנערך בכנסת הזמין יו"ר ועדת החינוך ח"כ יוסף טייב (ש"ס) את יו"ר התנועה הפשיסטית "אם תרצו" העומדת מאחורי החוק, שי רוזנגרטן, להציג סקירה עובדתית, והיועצת המשפטית של הוועדה, תמי סלע הבהירה כי על הסקירה אמון בדרך כלל מרכז המידע והמחקר של הכנסת. רונזגרטן הציג תמונות שצולמו לדבריו בהפגנות באוניברסיטאות, וכללו "קריאות מסיתות". יצוין כי במהלך הדיון, ח"כ סון הר מלך, הבהירה כי נוסח החוק שהגיש הייעוץ המשפטי לועדת החינוך אינו נוסך החוק הסופי שאותו היא מעוניינת להצבעה. ח"כ הסבירה כי הגיעה להבנות עם יו"ר המל"ג בנוגע לסנקציות אקדמיות שיוטלו על סטודנטים אשר הורשעו בתמיכה או הסתה לטרור. הצעת החוק עליה דיברה סון הר מלך לא הגיעה לחברי הוועדה. על כן מחר בשעה 8:30 יתקיים דיון נוסף בנושא החוק שיכלול הצבעה.

עו"ד סלע אמרה בפתח הדיון כי הצעת החוק היא בבחינת התערבות חריגה בעצמאותם של המוסדות להשכלה גבוהה בישראל. לדבריה, הנושא של פעילות פוליטית וציבורית באקדמיה מוסדר בתקנונים של המוסדות. סלע הוסיפה כי עבירות פליליות כגון הסתה לטרור צריכות להיות מטופלות בידי רשויות אכיפת החוק. ח"כ יוסף עטאונה (חד"ש) הוסיף בדיון כי כוחה של דמוקרטיה אינו בעריצות הרוב, אלא בשמירה על זכויות המיעוט. עטאונה הטיח בטייב: "אתה יושב בקואליציה שאחד משריה הורשע בתמיכה בטרור, ואתם נותנים לגיטימציה להשתקה בשם מאבק בטרור. איך יכול להיות שתומכי טרור יובילו חוק למאבק בטרור?". כמו כן, ראשי אוניברסיטאות ומכללות רבות בארץ הגיעו לדיון בוועדה. כלל ראשי המוסדות האקדמאים ביקרו בחריפות את החוק וקראו לגנוז אותו. נשיא אוניברסיטת ת"א, פרופ' אריאל פורת, הרחיב ואמר "הבעיה האמיתית בקמפוסים הינה הסתה כנגד סטודנטים ערבים, ולא תמיכה בטרור כפי שהממשלה מנסה לטעון".

באגודה לזכויות האזרח הזהירו לקראת הדיון מפני "מחול שדים" העלול להתעורר בעקבות החקיקה. בהודעה שכתב עו"ד טל חסין מהאגודה תואר תרחיש שבו "בהובלת ארגוני ימין קיצוני" תתועד "כל אמירה שאינה נושאת חן בעיניהם ויסרקו במסרקות ברזל רשתות חברתיות על מנת לאתר ממצאים מחשידים לכאורה שנכתבו על ידי חברי סגל".

בפנייה לחברי הוועדה הדגישה עו"ד חסין כי "זו הצעה פסולה ודרקונית, המבקשת למשטר את השיח האקדמי, להלך אימים על מרצות ומרצים ולהשתיק עמדות שאינן מתיישרות עם עמדת השלטון והימין הקיצוני. ההצעה פוגעת אנושות בחופש האקדמי, בחופש העיסוק, ובחופש הביטוי וחירות המחשבה והמצפון של חברי הסגל, של הסטודנטים ושל הציבור כולו. היא פוגעת בעצמאות מוסדות ההשכלה הגבוהה, במחקר ובשיתוף פעולה עם מוסדות אקדמיים בעולם".

עוד בנושא: https://zoha.org.il/134052/