"אנחנו לא נפקיר את העובדים. בדיוק היום היה טקס של הפרטת הדואר והעובדים כולם יצאו מרוצים מההפרטה שנעשתה שם" – אמר שר התקשורת שלמה קרעי (ליכוד) בישיבת ועדת השרים לחקיקה (24.11), בה אושרו סגירת תאגיד השידור הציבורי וגלי צה"ל והחרמת עיתון "הארץ" בגלל עמדותיו האופוזיציוניות. אכן, הפרטת הדואר החלה תחת השלטון הקודם, "ממשלת השינוי", ובהסכמת ההסתדרות. אבל זו הפרטה במחיר מעמדי כבד: אלפי מפוטרים, העמסת עבודת הפורשים על כתפי העובדים הנותרים, סגירת סניפים ופגיעה (נוספת!) באזרחים המשתמשים בשירותיו. אגב, המחיר ששולם תמורת הנדל"ן, הסניפים שטרם נסגרו ובנק הדואר נמוך בהרבה משווים.
אלו הפנים האמתיות של שלטון הימין: מדיניותו הניאו-ליברלית המוצהרת ("לא צריך שידור ממלכתי, יש שוק חופשי") מעשירה את בעלי ההון, מקדמת פשיזם והעמקת הכיבוש – גם ברצועת עזה. יש להצטער על כך שראשי המחאה נגד ההפיכה המשטרית, מחאה שתשוב בשבת הקרובה לקפלן, אינם מבינים (או לא רוצים להבין) שההפיכה המשטרית, הפשיזם, הכיבוש והכלכלה הקפיטליסטית הניאו-ליברלית הולכים יד ביד בהובלת בנימין נתניהו, בצלאל סמוטריץ' וקרעי.
שר האוצר: "קונה כיבוש בתשלומים"
עד כמה כלכלה וכיבוש הולכים יחד? שר האוצר סמוטריץ' הכריז בשבוע שעבר (25.11): "אפשר וצריך לכבוש את רצועת עזה, לא צריך לפחד מהמילה הזאת. גם אם זה יעלה קצת כסף – אמרו לי שזה יעלה חמישה מיליארד שקל". על עומק ההבנה הכלכלית של השר-המתנחל ניתן ללמוד מהמשך הצהרתו: "גם עם חמישה מיליארד אמרתי שאני קונה את זה עכשיו. חמישה מיליארד אני פורס 50 שנה קדימה – קניתי בתשלומים". על פי הערכות של הצבא, עלות השנתית הישירה של כיבוש עזה נעמדת בכ-25 מיליארד שקל.
השר קונה כיבוש בתשלומים וגם מעודד "הגירה מרצון" (ע"ע טרנספר) כי "זו הזדמנות שנפתחה עם הממשל החדש של טראמפ". לדבריו, "אפשר לייצר מצב שעזה בעוד שנתיים תהיה פחות מחצי מהאוכלוסייה הנוכחית שלה. זה עולם אחר – כל דיוני היום שאחרי נראים אחרת בשליטה מוחלטת של ישראל. זה מפתח ענק ליהודה ושומרון – תהיה הגירה מרצון מעזה, לכולם ברור שיש מודל".
רגע, מיליארדים לכיבוש עזה? ומה עם הקיצוצים בתקציב המדינה שטרם אושר בכנסת ושפרטיו המלאים טרם פורסמו? על מנת לממן מלחמה וכיבוש שאין-להם-סוף צריך כסף, הרבה כסף. את החשבון סמוטריץ' כבר הגיש לעובדים.
הסכם הכניעה המביש
למרות שטרם פורסמו כל הצעדים שממשלת הימין מתכוונת לקדם במסגרת תקציב 2025 (שהונח ביום לחמישי בכנסת וטרם אושר), חתמה כבר ההסתדרות על ההסכם לפיו מעמד העובדים יישא בעלותו. קודם כל במיסים הישירים והעקיפים שהוא משלם, אבל גם בוויתור על תוספת שכר. על פי ההסכמים, עובדי המגזר הציבורי (שהממשלה היא המעסיק הגדול שלהם) השיגו תוספות השכר בהסכמים הקיבוציים: 2% בדצמבר 2024, 1.5% נוספים באפריל 2025, 1.5% באפריל 2026 ו-1% באפריל 2027. אלא שבמקום לקבל תוספת לשכרם, בתקופה שבין דצמבר 2024 לדצמבר 2025 דווקא יופחתו מהשכר 2.29%, ובין דצמבר 2025 לינואר 2026 יופחת מהשכר 1.2%. גם תוספת ותק, המוערכת באחוז מהשכר, לא תשולם. מכאן שתוך שנה ייאבדו העובדים במגזר הציבורי כ-5% משכרם! נוסף על כך, ב-2025 יופחת משכר כלל העובדים במשק (מגזר פרטי וציבורי כאחד) יום הבראה אחד בשווי 418 שקל לעובד.
על ההפחתה הוחלט בעת שנרשמת עלייה גדולה ביוקר המחיה וכאשר המעסיקים הגדולים מדווחים על רווחים ללא תקדים. כל רשתות השיווק הגדולות דיווחו על גידול ברווחים ברבעון השלישי של השנה (תאגיד פז קמעונאות – יילו, סופר יודה ופרשמרקט); קרפור, ויקטורי, יוחננוף, רמי לוי ושופרסל (שרווחיה גדלו ב-125%). גם חמשת הבנקים הגדולים סיימו את תשעת החודשים הראשונים של 2024 (ינואר-ספטמבר) ברווחי שיא של 22.6 מיליארד שקל – גידול של 15.3% בהשוואה לתקופה המקבילה ב־2023.
המחירים עולים והרווחים פורחים. מהו סוד הבוננזה הקפיטליסטית? מחוות דעת שהוגשה לשר הכלכלה, ניר ברקת, על ידי אנשי משרדו ("דה מרקר", 27.11) עולה, כי מאז פרוץ המלחמה, העלו החברות מחירים בחדות – למרות שבתקופה זו דווקא נרשמה ירידה בעלות חומרי הגלם. בינתיים שר התעשייה והמסחר האמון על ריסון יוקר המחיה, ניר ברקת, מבלה בנעימים בחו"ל.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/132511
