על האינטרסים הכלכליים מאחורי חידוש הקשרים של טורקיה עם ישראל

טורקיה הייתה המדינה המוסלמית הראשונה שהכירה בישראל כבר ב-1950. היחסים הדיפלומטיים בין המדינות הורעו בעקבות מבצע 'עופרת יצוקה' בסוף 2008 ונותקו במאי 2010 לאחר תקרית ה'מאווי מרמרה', במהלכה מנעה ישראל ממשט להגיע לעזה והרגה עשרה, מרביתם טורקים, שהיו על סיפון האנייה.

2016-03-14_183000

למרות החזרת השגרירים, המשיכו היחסים הכלכליים בין המדינות להתפתח ואף גדלו. משא ומתן לחידוש היחסים, העוסק בפיצויים למשפחות ההרוגים במשט ובבניית תשתיות בעזה, מתנהל זמן רב. טרם הושגו הסכמות סופיות.

גז: האינטרס הטורקי בחידוש היחסים

לאחרונה גובר האינטרס הטורקי בחידוש היחסים. בביקורו בשבוע שעבר בישראל דן ג'ו ביידן, סגן נשיא ארה"ב, בחידוש היחסים ובמתווה הגז וייצואו. ממשלת ישראל חלוקה לגבי הפיוס נוכח מדיניות טורקיה בסוריה והאפשרות שהתקרבות לטורקיה תיצור מתיחות עם רוסיה.

לטורקיה מעט מאד נפט וגז. לסיפוק צרכי האנרגיה שלה היא תלויה בייבוא, בעיקר מרוסיה, מאיראן ומאזרבייג'ן. נוכח הידרדרות היחסים בין טורקיה לרוסיה ואיראן בנושא הסורי, מבקשים הטורקים להקטין את תלותם במדינות אלה.

בגלל מיקומה הגיאוגרפי טורקיה היא נתיב מרכזי להולכת נפט וגז ממדינות יצרניות למדינות צרכניות – בעיקר באירופה. טורקיה מציעה לקנות מישראל גז לצרכיה וגם להעביר גז, כשיתחיל לזרום, לשווקים אחרים. ישראל מחפשת חוזים ארוכי טווח לשיווק גז כדי למנף באמצעותם גיוס הון לפיתוח שדה לוויתן.

חברות האנרגיה 'נובל אנרג'י' ו'דלק' מפתחות במקביל ל'לוויתן' את 'אפרודיטה' – שדה הגז הנושק ל'לוויתן' במים הכלכליים של קפריסין. בין ישראל וקפריסין יש הסכמים להנזלת גז לשם העברתו באניות. חיבור השדות 'לוויתן' ו'אפרודיטה' לצינור גז לקפריסין וממנה לטורקיה תלוי בפתרון הסכסוך בין היוונים לטורקים בקפריסין. אפשרות נוספת שעומדת בפני ישראל היא בניית צינור לכרתים שממנה ייוצא חשמל לאירופה. הצינור לכרתים ארוך ויקר הרבה יותר. בתנאים אלה, ישראל בודקת אפשרויות להסכם עם קפריסין ויוון מצד אחד, ועם טורקיה מצד שני.

הבעיה הכורדית

הכורדים הם כ-20% מאוכלוסיית טורקיה, הם מרוכזים בעיקר בדרום ובדרוםמזרח המדינה, ונאבקים עשרות שנים לעצמאות, לאוטונומיה ולהכרה בשפתם ובתרבותם. במאבק הזה נהרגו רבבות וכשני מיליון הפכו פליטים. במשך שנתיים, עד לקיץ האחרון, התקיימה שביתת נשק, שלוותה במשא ומתן, בין הפ.ק.ק. (מפלגת הפועלים של כורדיסטאן) לשלטונות הטורקיים. המו"מ התפוצץ בקיץ 2015. מאות אלפי כורדים סוריים נמלטו לטורקיה כתוצאה מהשתלטות דאעש על אזורים כורדיים בצפון סוריה (רוג'בה). הצבא הטורקי הגיב בפעולות נגד הכורדים בצפון סוריה ובעיראק. מאז הקיץ מתחוללת בדרום מזרח טורקיה מלחמת אזרחים, במהלכה נהרגו למעלה מ-1,500 ומאות אלפים הפכו פליטים.

דעיכת המהפכה הכאמליסטית

השינויים שיזם מוסטפה כאמל אטאטורק, וכוננו את טורקיה המודרנית, הפרידו בין דת ומדינה וחילנו את המרחב הציבורי. במקביל, הצבא התערב בפוליטיקה וראה עצמו כשומר החוקה. בעשור הראשון לשלטונה הצליחה מפלגת 'הצדק והפיתוח' של ארדואן להפריד בין הצבא לשלטון.

מאז 2013 מתגלה יותר ויותר הפן הדכאני של ארדואן: תנועת המחאה סביב פארק גזי דוכאה באלימות. בשתי מערכות בחירות ב-2015 לא הצליח ארדואן להשיג רוב של 60% שיאפשר לו להפוך את טורקיה למשטר נשיאותי ריכוזי. אך כבר עכשיו הוא שולט במשטר כמו נשיאותי דרך השליטה במפלגתו. ראש הממשלה, דאוטולו, ממלא את הוראותיו כלשונן.

ארדואן פתח במסע לטיהור המשטרה, התקשורת ומערכת המשפט. יותר מאלפיים נדונו למאסר על העלבת הנשיא. עיתונים, תחנות רדיו, וטלוויזיה נסגרים והאינטרנט מפוקח. חברי פרלמנט כורדיים שביקרו אצל משפחות פעילים שנהרגו הושעו. מרצים שחתמו על עצומה נגד הפסקת המו"מ עם הכורדים נעצרו. ארדואן נגד שוויון לנשים ונגד הפלות. המדינה מטפחת בתי ספר דתיים ומסגדים נבנים באוניברסיטאות. שחיתות פושה במשפחת הנשיא ובמפלגתו.

המעורבות בסוריה

המלחמה בסוריה הפכה למלחמה באמצעות שליחים – המגייסים, המאמנים, המציידים והמממנים את הלוחמים. לטורקיה תפקיד מפוקפק במלחמה: היא קניינית הנפט העיקרית של דאעש בעיראק ובסוריה והיא מוכרת אותו (גם לישראל) – בכך היא מממנת את דאע"ש.

הגבול הארוך של טורקיה עם סוריה, למעלה מ-900 ק"מ, משמש למעבר ציוד ואנשי דאעש. טורקיה מתנגדת להשתלטות כוחות כורדיים סוריים על אזור הגבול ומגדירה את הכורדים הסורים בדיוק כמו את הפ.ק.ק. – כטרוריסטים. זאת למרות מלחמתם האיתנה בדאעש.

ארה"ב סירבה להגדרת הכורדים הסוריים כטרוריסטים והרוסים אישרו להם פתיחת משרד במוסקבה. ההתערבות הרוסית בסוריה שמה קץ לאפשרות הטורקית לפלוש לסוריה. המלחמה בסוריה פילגה את העולם הערבי והמוסלמי בין מחנה התומכים באיראן ורוסיה לבין מחנה התומכים בסעודיה ובטורקיה. בתוך כל זאת סעודיה הציבה מטוסים בטורקיה וערכה תמרון צבאי, שבו משתתפות 20 מדינות מוסלמיות.

אבישי ארליך

הרשימה התפרסמה השבוע בגיליון "זו הדרך"