על שולחנו של שר האוצר מונחת הצעה שתשנה לחלוטין את יחסי העבודה במגזר הציבורי לרעת העובדים. מנהלים יוכלו לקבוע שכר לפי המגזר הפרטי ולפטר עובדים בלי להתחשב בקביעות שלהם. זו הצעה המקדמת מזה זמן יו"ר ההסתדרות עופר עיני ועיקריה פורסמו הבוקר על ידי העיתונאי מיקי פלד ב"כלכליסט". בחודשים האחרונים אחורי הקלעים של ההסתדרות ואגפי האוצר רוחשים במיוחד. אך הפעם לא מדובר בעוד שורה של סכסוכים בין הצדדים, אלא במה שאמורה להיות הרפורמה הגדולה ביחסי העבודה במגזר הציבורי. שלב ראשון ביישומה כבר מונח על שולחנו של שר האוצר יובל שטייניץ, שאליו הועברה הצעה של אגף הממונה על השכר, רשות החברות הממשלתיות, נציבות שירות המדינה ומנכ"ל האוצר להקמת ועדת היגוי שתבחן דרכים להגדיל את גמישות ההעסקה במגזר הציבורי. על פי ההצעה, בראשות ועדה זו יעמדו יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, ומנכ"ל האוצר הנכנס, חיים שני.
בהסתדרות שוקדים על שינויים כאלה כבר זמן מה. לפני כשנה מינה עיני את יצחק רז, נשיא לשכת המהנדסים, לעמוד בראש ועדה לשינוי מבנה ההעסקה במגזר הציבורי. זו לא טעות, גם בהסתדרות מעוניינים לשנות את אופן העבודה בשירות המדינה, ברשויות מקומיות, בחברות ממשלתיות ובגופים ציבוריים. בינתיים נעשו גם גישושים בין הצדדים כדי לבדוק אפשרות לבצע ניסיונות ראשוניים (פיילוט) בכמה מקומות במגזר הציבורי, בהם לא אחר מאשר משרד הביטחון, הנמצא עתה בתחילתו של שינוי ארגוני ביחידותיו.
מתחת לכותרת של "גמישות העסקה" – כמקובל בלשונם של בעלי ההון – מסתתרים עקרונות שישנו לחלוטין את תפיסת יחסי העבודה במגזר החזק והמשפיע ביותר במשק. "גמישות ההעסקה אמורה לרענן ולהחזיר חיות ליכולת להעסיק עובדים בהסכמים קיבוציים, אך גם להיות יעילים יותר", אומר גורם במשרד האוצר. רז מצדו מחזק את התיאוריות הניאו-ליברליות ומסר כי "ההסתדרות התנהלה בעבר באופן פופוליסטי ויצרה באופן כוחני מצב של חוסר יכולת של הנהלות לנהל". רז, המעוניין לבטל את הקביעות של חבריו במגזר הציבורי, אינו מוכן כמובן לבטל על הקביעות שלו במקום עבודתו. מזה עשרות שנים הוא עומד בראש הסתדרות המהנדסים.
דחיפה לרפורמה הגדולה ניתנה בסעיף קטן בהסכם השכר בין ההסתדרות למדינה מאפריל 2008. כפי שנחשף אז ב"כלכליסט", הוכנס הסעיף הקובע כי תקום ועדה של שני הצדדים שתבחן שינויים באופן העסקת העובדים במגזר הציבורי. ועדה שכזאת לא הוקמה מאז, וכל צד מצביע על השני כזה שעיכב אותה. עם זאת, את אבן הפינה, שממנה יונקים עתה את העקרונות לרפורמה במגזר הציבורי כולו, אפשר למצוא ביולי 2005, אז נחתם הסכם קיבוצי חדש בעת הפרטת מע"צ. עופר עיני, שכיהן כיו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, חתם על הסכם קיבוצי עם הממונה על השכר אז, יובל רכלבסקי, כחלק מהפיכתה של מע"צ לחברה ממשלתית במקום יחידת סמך במשרד התחבורה. הבשורה הגדולה בהסכם היתה ה"גמישות הניהולית" שהוענקה למנהלים בגוף ממשלתי: לראשונה התאפשר להם לקבוע שכר של עובדים על פי המגזר הפרטי ולא לפי טבלאות השכר הרגילות; למדוד את תפוקתם ולתגמל אותם בהתאם; לנייד עובדים בין אזורים גיאוגרפיים ומחלקות גם ללא אישור הוועד; ואף לפטר עובדים בעייתיים במצבי קיצון. העקרונות של הסכם מע"צ, בשינויים נדרשים, יהיו גם הבסיס לגמישות ההעסקה המתוכננת עתה. כל אחד מארבעת העקרונות, נוסף על דרישת ההסתדרות לשמור על העבודה המאורגנת, יקבעו את אופיו של המגזר הציבורי ואת איכות השירות בו.
לידיעה המלאה שפורסמה הבוקר ב"כלכליסט":
