מדי חצי שנה, בגיליונות "זו הדרך" המורחבים המתפרסמים לרגל ראש השנה ופסח, ממליצה המערכת על ספרים מובחרים. זו אינה רשימה ממצה, כמובן, ישנם עוד רבים וטובים שפורסמו בשפה העברית, אבל בהחלט רשימה ראשונית.

הוצאה מחודשת לכרך השני של "הקפיטל"

בגיליון המורחב לראש השנה כתבנו על אודות המהדורה החדשה של "מניפסט המפלגה הקומוניסטית" מאת קרל מרקס ופרידריך אנגלס שראה אור לראשונה בלונדון ב-1848. בחיבורם סיפקו השניים ניתוח מהפכני של החברה והכלכלה הקפיטליסטיות ובחנו כיצד הבעלות והקניין הפרטי מעצבים את יחסי הכוחות החברתיים. את התרגום החדש פרסמה הוצאת הקיבוץ המאוחד – ספרית פועלים. באותה הוצאה פורסם במרס האחרון הכרך השני של "הקפיטל" מאת מרקס, בתרגומו של יצחק מן. זאת לאחר שההוצאה הקודמת, מ-1954, אזלה מזה שנים רבות.

"הקפיטל – ביקורת הכלכלה המדינית" נותר עד היום הביקורת היסודית, המפורטת והמעמיקה ביותר של השיטה הקפיטליסטית. אמנם דברים רבים השתנו מאז ימיו של מרקס, אבל יסודות השיטה נותרו במלוא תוקפם: שכירים עדיין מייצרים בעבודתם את ההון; ההון הניצב נגדם שולט בהם ומנצל את כוח עבודתם לשם הפקת הון נוסף. לכן הדיון של מרקס בקפיטליזם רלוונטי היום כפי שהיה במאה התשע-עשרה, ומבחינות מסוימות הוא אפילו רלוונטי יותר בימינו.

האסופה של המחזאי מוטי לרנר

הוצאת כרמל פרסמה בשני כרכים אנתולוגיה של שישה־עשר מחזות שכתב המחזאי מוטי לרנר בשלושת העשורים האחרונים. רובם הוצגו בתיאטרונים בארץ ובעולם. מחזות אלה עוסקים בסוגיות עקרוניות שנדונו בשיח החברתי והפוליטי בישראל: משפט קסטנר, משפט אייכמן, מלחמת יום הכיפורים, רצח רבין, הסתגרותה החברתית והרוחנית של היהדות האורתודוקסית, הפונדמנטליזם המשיחי היהודי, כיבוש השטחים וסרבנות, לרבות מלחמת עזה שפרצה ב-2023.

מחזות אלה משקפים את תפיסת עולמו של המחבר: על התיאטרון הישראלי לגלות מעורבות רבה יותר בשיח החברתי־פוליטי. על התיאטרון להשתתף בגיבוש ערכיה של החברה הישראלית מנקודת מבט הומניסטית, מבוססת אמפתיה לאדם באשר הוא אדם, החותרת לעשות עימו צדק. זאת בתקווה שלמרות שהשפעת התיאטרון על צופיו מועטה, היא בכל זאת קיימת, ויש בה תרומה להתפתחות האדם והחברה.

קריאה ביקורתית בזיכרון השואה

"וזכרת" היא המילה הראשונה בציווי המקראי לזכור את העבדות כנקודת מוצא של היהודים: "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים". "וזכרת, חמש קריאות ביקורתיות בזיכרון השואה", הוא ספרו של פרופ' עמוס גולדברג (האוניברסיטה העברית) שפורסם בהוצאת רסלינג, בו הוא ממשיך מסורת זו ביחס לזיכרון השואה. גולדברג מתרגם זאת למחשבה פוליטית ומוסרית מקיפה הנוגעת בעיקר ליחסים שבין ישראלים ופלסטינים. הספר כולל חמישה פרקים, בכל אחד מהם נבחן באופן ביקורתי מושג מפתח בזיכרון השואה באמצעות קריאה רב-תחומית. ספרו של עמוס גולדברג מבקר את תפיסת השואה הרווחת בישראל כמעודדת זהות מדירה וקורבנית, אשר מכחישה את אסונם של הפלסטינים.

צולול: מבקשי מקלט, מהגרים ופעילים

על הספר "צוּלוּל" של גולי דולב-השילוני פרסמנו בהרחבה בחודשים האחרונים ב"זו הדרך". הספר עוסק בקהילת מבקשי המקלט האריתראית בדרום תל אביב, ובקשרים ובמתחים בינה לבין אילי הנדל"ן והפעילים החברתיים הנאבקים למען זכויות הפליטים ומהגרי עבודה. "צולול" (בתיגרינית: משוגע, מעורער) פורסם בהוצאת פרדס.

מסע אל מקורות ההפיכה המשטרית של הימין

עורך הדין מיכאל ספרד פרסם באחרונה בהוצאת קרן ברל כצנלסון את הספר "כיבוש מבית – מסע אל מקורות ההפיכה המשטרית".  ספרד כתב בספרו: "רציתי לשרטט איך עשורים של דיקטטורה ישראלית כלפי הפלסטינים יצרו דינמיקה שהובילה את מדינת ישראל מקריית ארבע, מקדומים ומפני חבר אל האיום הממשי שפרץ לחיינו בראשית 2023: הפניית הגיליוטינה האנטי-דמוקרטית פנימה והחלת מבנה חוקתי חדש וטוטליטרי שידכא את הישראלים כולם, גם היהודים שבהם. ואז הגיע שבעה באוקטובר. לרגע נראה לי שדבר מהעולם הקודם לא רלוונטי, אבל עם הזמן הבנתי שזה לא נכון. הכול עדיין רלוונטי".

האמריקניזציה של הימין בישראל

"האמריקניזציה של הימין בישראל" היא אסופת מאמרים (12 פרקים), שפרסמה הוצאת אוניברסיטת תל-אביב. המאמרים סוקרים את ההשפעה על ישראל של ארגונים, תורמים ורעיונות שמרניים בימין האמריקאי בעשורים האחרונים. בין השאלות שהספר דן בהן: מאיפה הגיח לפתע פורום קהלת לחיינו? מי הם התורמים והארגונים היהודיים-אמריקאיים שסייעו לעצב את ההפיכה המשטרית או לנסח את "חוק הלאום"? עד כמה ובאיזו דרכים משפיעים  אוונגליסטים, ניאו-שמרנים וליברטריאנים אמריקאיים על ישראל? מה תפקידם של רעיונות שמרניים תוצרת ארצות הברית בעיצוב חייה הפוליטיים, החברתיים, התרבותיים והכלכליים של מדינת ישראל כיום? הספר מוקדש לזכרו של  ד"ר חיים כצמן, חוקר פורץ דרך ואחד מהכותבים באסופה, שפעל נגד הכיבוש והיה חבר באקדמיה לשוויון. כצמן נרצח ב-7 באוקטובר בביתו בקיבוץ חולית.

אמנות בצל הכידונים והמחאה

ד"ר רונית טל סולטן מחברת הספר "מכחולים בצל גנרלים, אמנות מחאה בארגנטינה, 1983-1976", שראה אור באחרונה בעברית ובספרדית בהוצאה עצמית בתמיכת אוניברסיטת בן גוריון, נרצחה אף היא בקיבוץ חולית יחד עם בן זוגה. ימים אחדים לפני מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר, קיבלה טל סולטן מאוניברסיטת בן גוריון אישור לעבודת הדוקטורט שלה. הספר הוא עבודת המחקר שהגישה לשם קבלת התואר דוקטור. טל סולטן חקרה את כוחה של אמנות המחאה בארגנטינה בתקופת הדיקטטורה הצבאית הפרו-אמריקאית. מחקרה מדגיש את החשיבות הנודעת לפעילות אמנותית ככלי להתנגדות ולשינוי חברתי במשטרי דיכוי. הוא מעניק תובנות חשובות לגבי מקום האמנות במאבקים חברתיים.

ניסיתי לתרגם לך את המלחמה

"ניסיתי לתרגם לך את המלחמה" הוא קובץ שירה של ע'יאת' אלמדהון, משורר פלסטיני-סורי יליד 1979. הספר פורסם בסדרת מכתוב. התרגום של דניאל בהר, עריכת תרגום של פרדוס חביב אללה, עורכת לשונית אמירה בנימיני־נבו והעריכה של שהם סמיט. את הקובץ כינו "מניפסט שירי" על פליטות שנע בין שאלות על המולדת, המצב בסוריה והגולה הערבית באירופה. בקובץ מבחר משיריו המתורגמים בפעם הראשונה לעברית.

"הגלות בשוודיה הביאה לתמורה פנימית וסגנונית בשירת אלמדהון, שניתן לאפיינה במילת המפתח 'סכיזופרניה' או 'פיצול אישיות', ככותרתו של אחד השירים המרכזיים בספר זַה. מצד אחד הוא התקרב לתרבות האירופית שבתוכה חי, אך מצד שני  דוחה גופו  בשאט  נפש  את האפשרות להישתל ולצמוח מחדש כאדם וכאמן אירופי", כתב בהר באחרית דבר.

משוררות בארה"ב בשנות ה-60 וה-70

אם בשירים עסקינן, המלצת קריאה נוספת היא הקובץ "הסיכוי הפראי לחיות" בעריכת ריקי טראום שיצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד ספריית פועלים. האנתולוגיה מפגישה עשר מהמשוררות האמריקאיות הבולטות והחשובות של שנות ה-60 וה-70 הסוערות של המאה ה-20. יוצרות אלה היו גיבורות תרבות ונדבך משמעותי במאבק למען זכויות אדם ובתנועה הפמיניסטית.

לדברי העורכת טראום: "משוררות אלו האמינו בפוטנציאל העצום הטמון בשירה וביכולתה לאתגר ואף לשנות את המציאות; במידה רבה, הן קיבלו על עצמן לעצב את השפה, התודעה וההוויה הערכית והאתית של בנות ובני דורן. שירתן התמודדה עם סוגיות גזעיות, מגדריות, מעמדיות ואסתטיות, חשפה את המנגנונים הציבוריים והאינטימיים ביותר המקבעים אי-שוויון, אפליה גזעית, דיכוי ותפיסת עולם שמרנית, ואף העזה וניסחה את השינוי החברתי המתבקש".  בספר מכונסות יצירות של אדריאן ריץ', לוסיל קליפְטון, אודרי לורד, ברברה גֶסט, ג'וּן ג'ורדן, דניס לֶבֶרטוב, בֶּרנָדֶט מאייר, אן ולדמן, סוניה סאנצ'ז ודיאן די פְּרימה.

הכלה של המדינה

עוד בשירה: "הכלה של המדינה", ספרה השלישי של המשוררת והציירת לריסה מילר. הספר ראה אור בברחש – קהילת יוצרים ספרותית לא־מסחרית המוציאה לאור ספרים. הקימו אותה ב-2016 המשוררים ערן הדס ודניאל עוז על מנת לייצר בימה לשירה לא-לירית ולקומיקס אלטרנטיבי. ב-2022 יצא לאור ספרה השני של מילר, "פירה", אף הוא בהוצאת ברחש.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/135132/