“חוויתי שמונה שנים של הפצצות על ביתי, אך מי שתומכים במלחמה לא יקבלו את הקול שלי. אני מתכוון להצביע לתנועת חד”ש, כי הם היו היחידים שהתנגדו למלחמה מהרגע הראשון.”
מאת: רנן רז
אני צעיר תושב הדרום, מאזור עוטף עזה. לשמוע כל יום את צפירת ה”צבע אדום” המרעישה והצורמת באוזניים – זה חלק משגרת יומי. חוויה לא מומלצת לאף אחד. אחרי הצפירה הצורמת, מה שבדרך כלל שומעים זה רצף ארוך של קללות על תושבי עזה. הקללות מגיעות ממבוגרים, מבני נוער, מילדים. אני לא יכול לקבל אותן. האזרחים החיים בעזה לא אשמים במצב ולא צריך לתקוף אותם, בדיוק כמו שאני והשכנים שלי לא אשמים במצב ולא צריך לתקוף אותנו. אני מאמין שלא הממשלה שלנו ולא החמאס צודקים. הרס והרג הם לא התשובה להרס והרג, ובמלחמה הזו אין שום היגיון ושום צדק.
כבר שנים שישראל שולטת על חיי הפלסטינים, והופכת את תנאי החיים ברצועה למזעזעים. מתי לאחרונה חשבת איך מרגישה נערה בעזה? איך מרגיש אדם שרוצה לפרנס את משפחתו ולא יכול לעשות זאת? איך מרגישים אנשים חפים מפשע שנקלעים לעימות הזה? בדיוק כמו שמרגישים השכנים שלי כשהם מסתתרים מפחד הקסאמים. המצור והמלחמה לא מביאים ביטחון, הם רק זורעים שנאה.
בתקשורת שומעים רק את הטיעונים בעד המלחמה, טיעונים כמו “נמאס כבר מהטילים” ו”אין עם מי לדבר”. באמת נמאס מהטילים, אבל מי אמר שפלישה צבאית לעזה זה מה שיעצור אותם? מתי באמת ניסינו לדבר ולפתור את הבעיה בדרכי שלום? מתי באמת הושטנו יד והראינו שאנחנו מוכנים להידברות?
חוויתי שמונה שנים של הפצצות על הבית שלי, על בית הספר שלי ועל בתי החברים שלי. מאז שהייתי בבית ספר יסודי מפציצים פה. כל פעם אומרים לנו שאם רק עוד פעם אחת “ייכנסו בהם”, ואם רק יפוצצו עוד מנהרה אחת, ואם רק יעשו עוד חיסול אחד, ואם רק תהיה עוד הפצצה אחת של חיל האוויר – אז פתאום יהיה כאן שקט. אני לא מאמין בזה. אני כבר מזמן לא מאמין לממשלה הזאת.
בתור תושב עוטף עזה, אני לא מאמין לכל הפוליטיקאים שפתאום איכפת להם מאיתנו, שנייה לפני הבחירות. במשך שנים הממשלה לא עשתה שום דבר כדי שיהיו פה פחות אבטלה, פחות עוני, פחות פערים חברתיים. הם גם לא עשו שום דבר כדי שיהיה כאן יותר ביטחון.
הבחירות הקרובות הולכות להיות הפעם הראשונה שבה תהיה לי זכות הצבעה. מי שתומכים במלחמה לא יקבלו את הקול שלי. אני מתכוון להצביע לתנועת חד”ש, כי הם היו היחידים שהתנגדו למלחמה מהרגע הראשון. להצביע לתנועה יהודית-ערבית שפועלת למען השלום, זו בעיני האלטרנטיבה האמיתית למצב הנוכחי. הפצצות על עזה לא יביאו בטחון לשדרות ולקיבוץ שלי, והרג אזרחים הוא לא מוצדק אף פעם. לישראל יש כוח חזק הרבה יותר מצה”ל – והוא הכוח לעשות שלום בעזרת משא ומתן הוגן, הכוח של השלטון הדמוקרטי. הגיע הזמן שנשתמש בכוח הזה.
רנן רז: בן 20, תושב קיבוץ דורות שבנגב המערבי
פורסם לראשונה באתר עבודה שחורה.