ועדת הכספים אישרה אתמול (רביעי) את הפחתת שיעורי מס המעסיקים שתוכננו לשנים 2014 ו-2015. עלות הפחתת שיעורי המס שתוכננו מלכתחילה – 450 מיליון שקל בכל אחת מהשנים, יופחתו מתקציב הרזרבה הכללית, כלומר כ-900 מיליון שקל בשנתיים. אישור ההפחתה יבוצע באמצעות תיקון חוק צמצום הגירעון ושינוי נטל המס שיעלה לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת בשבוע הבא. סגן ראש אגף התקציבים באוצר, משה בר סימן טוב, אמר לוועדה: "המטרה להקל על שוק העבודה. אנו בתקופה שנתונים משתנים ולא יכולים לנבא, רק לשער את גובה הגירעון. גירעון בביטוח לאומי הוא של המדינה בסופו של דבר וכדי שהגירעון בתקציב המדינה לא יגדל אנחנו מפחיתים מהרזרבה. אין כוונה לפגוע בקצבאות, שיעוריהן קבועים בחוק. רק מפחיתים את הרזרבה לעמידה ביעד הגירעון. דוחים הכנסות, פעמיים חצי מיליארד שקל, כלומר מבחינה אקטוארית ההשפעה היא זניחה יחסית".
עו"ד רועי קרת מהלשכה המשפטית בביטוח לאומי הגיב ואמר כי "תקציבי המדינה וביטוח לאומי הם נפרדים. נכון לרגע זה הגמלאות ישולמו. הגירעונות הם ארוכי טווח ואנחנו מתקרבים לשלב של גירעון אקטוארי קריטי. בפועל מקטינים לנו את סך הגבייה אך לא מחזירים את זה, אז או שיצטרכו לשפות את הביטוח הלאומי או שיצטרכו להקטין קצבאות בחקיקה". סמנכ"ל ביטוח וגבייה בביטוח הלאומי, יגאל ברזני, היה נחרץ יותר: "הגירעון גדל ונאלץ לקחת מהקרן ואז האוצר יבוא ויאמר 'נקצץ בקצבאות' כי זו הדרך להתמודד. בכל שנה אנחנו מממנים ענף אבטלה ב-2.5 מיליארד שקל. הגירעון הזה הצטבר ל-50 מיליארד שקל וההפסד בגין הריבית עבור הגירעון הזה הוא 3-2 מיליארד שקל בשנה וכך מגיעים לגירעון עצום. השתתפות המעסיקים בישראל לעומת מדינות אירופה הן הנמוכות ביותר. אנחנו מתכננים 40 שנה קדימה ואנחנו בבעיה קשה". כמובן שנשיא התאחדות התעשיינים, צבי אורן, הביע תמיכה במהלך. לדבריו "בממשלה הבינו שיש בעיה וצריך לסייע למעסיקים".