עובדי הרכבת בדרום קוריאה שבתו במשך 22 יום נגד ההפרטה, ולמען קליטתם של אלפי עובדי קבלן כעובדים מן המניין. בשבוע שעבר (31.12) הם שבו לעבודה והודיעו, כי בכוונתם "להמשיך בצעדים הארגוניים במקום העבודה וללא הודעה מוקדמת". כך הגיעה לסופה שביתת הרכבות הארוכה בתולדות המדינה. השובתים שבו לעבודה בעקבות הסכם בין מפלגת השלטון, הנקראת מפלגת החזית החדשה, לבין מפלגת האופוזיציה העיקרית, המפלגה הדמוקרטית. שתי המפלגות סיכמו ביניהן כי תוקם ועדה מיוחדת של הפרלמנט, אשר תבחן את המצב בתעשיית הרכבות.
השביתה פרצה בשל החלטה של חברת הרכבות הלאומית, "קוריאה ריילרוד" (קורייל), להקים חברה נפרדת, אשר מניותיה יוצעו לרכישה, אשר תנהל את הרכבת המהירה החדשה. העובדים מתריעים, כי הקמת חברה כזו תוביל להפרטה של המערכת כולה ולפיטורים נרחבים, למרות שקורייל מכחישה. ממשלת דרום קוריאה, והנשיאה פארק גואן־יה, ביקרו בחריפות את איגוד העובדים, ונגד שלושים ממנהיגיו הוצאו צווי מעצר.
הנשיאה, אשר במערכת הבחירות שלה בתחילת 2013 כיכבו הבטחות לפתרון בעיית אי-השוויון החברתי, הכריזה כי השביתה אינה חוקית, והאשימה את האיגודים כי הם "פוגעים בפיתוח הכלכלי של קוריאה ובחוסנה המשקי".
רבבות עובדים מחו בסיאול ביום ראשון האחרון נגד הפרטת הרכבת (צילום: מאק אוראטה)
בתגובה, יצאו עשרות אלפי מפגינים לרחובות בעיר הבירה סיאול (29.12), לתמיכה בעובדי הרכבות, אך גם במחאה על עמדות הנשיאה. המפגינים – אשר זכו בעידוד מצד מפלגות האופוזיציה – קראו קריאות בגנות הממשלה והנשיאה, אשר מנסות להגביל את זכות ההתאגדות ולהעניק יחס מועדף ובלתי-הוגן לתאגידים הגדולים במדינה, דוגמת סמסונג ויונדאי, שבבעלות מספר קטן של משפחות הון. תאגידים אלה, המכונים "צ'אבולים", שולטים ברוב ענפי הכלכלה בדרום-קוריאה הקפיטליסטית זה עשרות שנים.
שביתת הרכבות חותמת שנה בה ידעה דרום-קוריאה מספר שביתות גדולות של איגודי עובדים: בספטמבר הסתיימה שביתה ממושכת של 45 אלף עובדי חברת יונדאי, חברת הרכב הגדולה במדינה, ונחתם הסכם העלאת שכר. חודשיים קודם לכן, שבתו עובדי ג'נרל מוטורס בדרום-קוריאה, גם הם בדרישה להעלאת שכר.
ההשוואה למאבק שניהלו עובדי רכבת ישראל נגד הפרטת החברה – מתבקשת. בניגוד לדרום-קוריאה, מרבית מפלגות האופוזיציה בישראל לא סברו כי מתפקידן להתייצב לצד ועד עובדי הרכבת, וללחוץ על הממשלה כי תיענה לתביעותיו. יתרה מזאת, מרבית מפלגות האופוזיציה גם לא הרימו קול צעקה, כאשר נעשה ניסיון לפגוע בעבודה המאורגנת, בדמות פיטוריה של יו"ר הוועד, גילה אדרעי. הניסיון האחרון בדרום-קוריאה מלמד, שאם איגודים מקצועיים מובילים קו תקיף וברור נגד הפרטה ונגד פגיעה בעבודה המאורגנת, ואם לקו הזה יש בעלי ברית במערכת הפוליטית – מאבקי העובדים יכולים להניב הישגים.
ניתוח של העיתונאי אריק לי – קורות שביתתם של עובדי הרכבת בקוריאה הדרומית (באנגלית):