האם עומד לחול שינוי מרחיק לכת באופן העסקתם של העובדים בענף הקולנוע והטלוויזיה? איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה בישראל (אק"ט) – אשר הוקם בשנת 1989 – החל לבנות אפשרות להצטרף להסתדרות העובדים הכללית, כדי להגן על זכויותיו 780 חבריו.
"במסגרת אק"ט מאוגדים עובדות ועובדים המועסקים על הסט בהפקות טלוויזיה וקולנוע", מספרת ג'ינג', תאורנית ופעילה בארגון. בשורות הארגון חברים צלמים ועוזרי צלמים, מאפרות, מלבישים, עוזרי במאי, תאורנים, ולאחרונה – גם עוזרי הפקה. "לא נכללים בארגון זה אלה שאינם עובדים על הסט, לדוגמא – תסריטאים, מפיקים ועורכים. השחקנים מאורגנים במסגרת ארגון השחקנים בישראל (שח"ם), שבראשו עומד אוהד קנולר. יש שיתוף פעולה ותמיכה הדדית בינינו לבין שח"ם", מספרת ג'ינג'.
לפני שנתיים, הודיע אק"ט לאיגוד המפיקים כי בכוונת הארגון להגיע להסכם עבודה חדש בין שני הצדדים. לפי ההסכם הקודם, משנת 2008, יום העבודה של עובדי הטלוויזיה והקולנוע נמשך 11.5 שעות, ואילו אק"ט מבקש לקצרו ל-10 שעות. לדברי ג'ינג', "כיום אנחנו יוצאים מהבית בבוקר ליום עבודה ארוך, עם הפסקות מעטות, וחוזרים הביתה כעבור 14 שעות".
איגוד המפיקים החל בניהול משא-ומתן עם אק"ט, אולם ללא תוצאות. "הם לא רצו לדבר איתנו ולא לקחו אותנו ברצינות. לפני כחצי שנה, התחלנו לפרסם סרטוני וידאו באינטרנט בהם הסברנו לציבור מדוע אנו יוצאים למאבק על תנאי השכר שלנו. לאחר כחודש של עבודת הסברה, התרצו המפיקים וחזרו לנהל איתנו משא-ומתן".
בראש אק"ט עומדים שני תאורנים – היו"ר גלי רשף והמנכ"ל עידן אור. מאז חודש המו"מ, השניים עומדים בראש צוות שמנהל משא-ומתן עם המפיקים. אולם עומד בפניהם קושי נוסף – לא כל המפיקים חברים באיגוד המפיקים, ולכן – גם אם יגיעו הצדדים להסכמות, יהיו מפיקים שלא ירצו לכבד את ההסכמים וימשיכו להעסיק עובדים בתנאים ירודים.
מכשלה נוספת, זו העובדה שמבחינה חוקית – עובדי הענף אינם נחשבים עובדים שכירים, אלא פרילנסרים עצמאיים. ג'ינג' מסבירה כי "הרשות להגבלים עסקיים קבעה שאם ננסה להתאגד כדי להבטיח את תנאי השכר שלנו – אז זה אסור, כי מדובר בתיאום מחירים בין עסקים קטנים, ולא בהסכם קיבוצי של עובדים שכירים. הם פרסמו צו האוסר עלינו להתייעץ לגבי מחירה של שעת עבודה, וקבעו שמדובר בקרטל".
העובדה שהיחס אל עובדי הענף הוא כאל פרילנסרים, ולא כאל עובדים שכירים – פוגעת בזכויותיהם. לא רק שאין באפשרותם לנהל משא-ומתן קיבוצי, אלא גם אין להם אפשרות חוקית לשבות. "אנחנו רוצים שגם חברות ההפקה הגדולות – כמו יס, הוט, רשת, קשת, וכו' – יכירו בנו כשכירים, ישלמו דמי ביטוח לאומי, ויפרישו עבורנו לפנסיה. בנוסף, כשכירים – תהיה לנו ערובה שהמשכורת תשולם לנו בזמן, עד העשירי בחודש. בתור פרילנסרים, שמנפיקים חשבוניות עבור עבודה קבלנית, אנחנו מקבלים לעיתים תשלומים כמקובל בהתקשרויות מהסוג הזה – 'שוטף פלוס שלושים יום', 'שוטף פלוס ארבעים', וכו'".
כעת, ממתינים החברים באק"ט שהמחלקה המשפטית של ההסתדרות תסייע למצוא דרך להכרה חוקית בהם כציבור של שכירים – בין אם בעתירה למערכת המשפט ובין אם בהובלת מהלך חקיקה. עד אז, ממשיכים חברי הארגון להתארגן, להרחיב את השורות, ולקיים כנסי פעילים רבי-משתתפים, כדי להיות מוכנים לפעם הבאה שהמאבק יתחדש בקנה מידה נרחב.