להלן עדותו של נאסר בדוואן איסחאק דענא, בן 42, נשוי ואב לארבעה, סתת ותושב חברון. את עדותו גבה מוסא אבו השהש עבור הארגון "בצלם", ב-5 באפריל האחרון בביתו של נאסר דענא.
"אני גר בוואדי א-נסארא באזור 2 Hשנמצא בשליטה ישראלית. הבית שלי משקיף על דרך העפר שמחברת בין הכביש שמכונה "ציר המתפללים", שמוביל מקרית ארבע למסגד אל-איבראהימי (מערת המכפלה), לג'בל ג'והר. דרך העפר סגורה למכוניות מכיוון "ציר המתפללים" בקוביות בטון והתושבים הפלסטינים מחנים את המכוניות שלהם מאחורי הקוביות. חלק מהמכוניות שייכות לתושבים מאזור א-ראס שאסור להם להגיע לבתים שלהם במכוניות. ביום שבת, ה-4.4.09 בסביבות השעה 22:30, הייתי בבית שלי והתכוננתי לישון. פתאום שמעתי קולות מהדרך שעוברת מתחת לבית. רצתי לחדר השינה של הילדים שלי ופתחתי את החלון וראיתי קבוצה גדולה, של יותר מחמישים מתנחלים בגילאים שונים, כולל נשים, הולכים עם ארבעה חיילים שהחזיקו פנסים.
"החיילים והמתנחלים עברו את קוביות הבטון שבכניסה לרחוב שלנו והלכו במורד שביל העפר. הם הלכו בין הבתים עד שהגיעו לעצי הזית שגדלים בוואדי, באמצע הדרך בין קוביות הבטון לג'בל ג'והר. לא נראה שהחיילים מנסים להחזיר אותם ל"ציר המתפללים" או למנוע מהם להמשיך להסתובב שם. זה נראה כאילו הם עושים סיור והחיילים מלווים אותם. הם דיברו ביניהם בשקט, עצרו במטע של הזיתים לעשר דקות בערך ואז התחילו לחזור בדרך שבה הם באו.
"הסתכלתי עליהם חוזרים וראיתי מתנחל צעיר מהקבוצה מתעכב ומסתכל מסביבו. חשדתי שהוא מתכוון לעשות משהו ומיד אחרי שחשבתי על זה, ראיתי אותו מרים אבן וזורק אותה על המכונית של הדוד שלי מוחמד נביה דענא שגר לידנו. המכונית, סובארו משנת 1981, חנתה מול הבית שלו. ראיתי ושמעתי את השמשה האחורית מתנפצת. צעקתי בעברית על המתנחל שניפץ את השמשה "מה אתם עושים כאן?" ואז החיילים כיוונו את הרובים שלהם על הבית שלי ואחד מהם הורה לי לשתוק ולהיכנס הביתה. עוד מתנחלים התחילו לזרוק אבנים על המכוניות שחנו שם. שמעתי אותן פוגעות במכוניות. הסתכלתי על המתנחלים עד שהם עברו את הבית שלי ואז ניגשתי לדלת הכניסה והמשכתי לצעוק עליהם. שמעתי גם את הדוד שלי, מוחמד דענא ועוד שכנים צועקים מהבתים שלהם אבל, אף אחד לא יצא החוצה.
"בזמן שהמתנחלים עברו ליד הבתים שלנו הם המשיכו לזרוק עליהם אבנים. ראיתי את אחד המתנחלים עולה על הגג של בית משפחת ג'אבר וזורק משם סלע גדול על אחת המכוניות. מאוחר יותר התברר שזו המכונית של סאמר עבד אל-כרים דענא, שהגיע לבקר את גיסו חאזם דענא, השכן שלי. החיילים לא ניסו למנוע מהמתנחלים לזרוק אבנים ורק צעקו על התושבים שישתקו ויכנסו לבתים שלהם.
"כשנהיה שקט וחשבתי שהמתנחלים הסתלקו יצאתי מהבית כדי לראות את הנזקים. ראיתי שהמתנחלים פגעו בערך בעשר מכוניות, ביניהן המכונית שלי, מסוג סובארו, שניפצו לה את השמשה הקדמית. המתנחלים גם שברו את המראה הימנית במכונית של אח של חאזם וניפצו את השמשות הקדמית והאחורית במכונית הדייהטסו של ניזאם פח'רי א-סלאיימה, ובמכונית הסובארו ג'סטי של עבד אל-עזיז א-שנתיר. הייתה שם עוד מכונית שאני לא מכיר את הבעלים שלה, שהמתנחלים ניפצו לה את השמשה הקדמית.
"מיד אחר-כך אני ועוד אנשים הזזנו את המכוניות שלנו, כי פחדנו שהמתנחלים יחזרו לפגוע בהן שוב. החנינו אותן במטע הזיתים כי הוא יותר רחוק מ"ציר המתפללים" ויותר בטוח שם. אחר-כך חזרנו לבתים שלנו. אחרי שעה וחצי בערך ראיתי ג'יפ צבאי נכנס לשביל העפר וחייל אחד צילם חלק מהמכוניות שנפגעו. הדוד שלי, מוחמד נביה, סיפר לי שהוא הלך אחר-כך ל"ציר המתפללים" ושהיו שם שלושה או ארבעה כלי רכב צבאיים והוא ודיבר עם החיילים ושאל אותם למה אפשרו למתנחלים להגיע לבתים שלנו ולפגוע במכוניות שלנו. הוא אמר שהחיילים אמרו לו שהוא צריך ללכת למשטרה להגיש תלונה".
