בטרם החלה המתקפה הקטלנית ביממה האחרונה (שלישי), רשויות הבריאות בעזה מסרו בתחילת השבוע כי 152 פלסטינים נהרגו מירי ומהפצצות של כוחות הכיבוש הישראליים מאז כניסת הסכם הפסקת האש לתוקף ב-19 בינואר. עד לפרסום ההודעה ומתחילת המלחמה ב-7 באוקטובר 2023, עמד מניין ההרוגים בעזה על 48,543, רובם נשים וילדים, ומניין הפצועים על 111,981. קורבנות נוספים רבים עדיין מוטלים מתחת להריסות ובשולי הדרכים. צוותי החילוץ אינם מגיעים אליהם בשל המשך התקיפות והרס התשתיות.
תוכנית המזון העולמית של האו"ם הודיעה (14.3) כי מאז תחילת חודש מרס לא הצליחה להעביר אספקת מזון לרצועת עזה. זאת עקב סגירת כל המעברים בידי כוחות הכיבוש, המונעים במכוון הכנסת סיוע הומניטרי וסחורות בסתירה להסכם הפסקת האש שחתמה ממשלת נתניהו.
מאז 2 במרס חסמה ממשלת הימין לחלוטין את הגישה לרצועה, ובכל החריפה את משבר הרעב החמור. בתוכנית המזון העולמית התריעו כי מחירי המזון בעזה ממשיכים לזנק: מחיריהם של מוצרי יסוד כמו קמח, סוכר וירקות עלו ביותר מ-200 אחוז. רבים מהסוחרים המקומיים מצמצמים מכירות בשל חוסר ודאות לגבי הכנסת אספקה חדשה. מאגרי המזון של התוכנית יספיקו להפעלת המטבחים והמאפיות ברצועה למשך חודש בלבד. תוכנית המזון העולמית מסייעת ל-33 מטבחים קהילתיים בעזה, המגישים כ-180 אלף ארוחות חמות ביום, וכן ל-25 מאפיות. אולם, מחסור בגז בישול כבר הוביל לסגירת שש מהמאפיות ב-8 במרס. יתר המאפיות עלולות לקרוס אם המצור יימשך. כל זאת, בעיצומו של חודש הרמדאן.
איך מתמודדים התושבים עם המשך ההרג ועם המחסור במוצרי יסוד? לעיתונות הישראלית אין גישה בלתי-אמצעית לעזה ולעיתונאים הבינלאומיים אין כלל דריסת רגל ברצועה. אך ישנם עיתונאים עזתים המדווחים בקביעות לאמצעי התקשורת בעולם על המציאות הקשה בעזה, לפעמית תוך סיכון חייהם. אחד מהם הוא העיתונאי ראמי אבו ג'מוס, המפרסם מדי שבוע את "יומן עזה" באתר הפרשנות הצרפתי "אוריינט 21" העוסק במזרח התיכון. במהלך המלחמה נאלצו אבו ג'מוס נאלץ ומשפחתו לנטוש את ביתם בעיר עזה. הם גורשו לרפיח משם לדיר אל-בלאח. לבסוף הגיעו, יחד עם עקורים רבים נוספים, לנוסריית. כחודש וחצי לאחר ההכרזה על הפסקת האש שב אבו ג'מוס לביתו בעיר עזה. להלן חלקים מיומנו שפורסם בסוף שבוע שעבר.
משמחת החג לחרדות
"בימים הראשונים של הרמדאן תושבי עזה היו מאושרים. נכון, לא ניתן היה להשיג מוצרים רבים בעקבות האיסורים הרבים שהטילה ישראל. אבל הביקורים אצל ידידים ובני משפחה, שובה של האחווה האנושית הבסיסית, השמחה של החג מילאה את הלבבות. אבל זה היה קצר, קצר מאוד.
"כל השמחה נמוגה עם הכרזת נתניהו על הפסקת כל הייבוא לרצועת עזה – הן הסיוע ההומניטרי והן רכישות הסוחרים. הוא גם איים בחידוש המלחמה 'בממדים שלא הכרנו עד כה' לדבריו. זאת, בתוספת איומיו של טראמפ, שכל מה שאיחל לנו לרגל החג היה מוות. השמחה פינתה את מקומה לפחד מהמלחמה ומהרג המוני, למצוקה הקיומית היומית ולחשש שלא ניתן יהיה להשיג מוצרים יסוד בשווקים. רבים סברו שאנו שבים לרמדאן שצוין אשתקד, בו משפחות רבות 'חגגו' עם קופסת סרדינים והמאושרות שביניהן עם מעט אורז.
"עם הפסקת הייבוא, התנפלו האנשים על הדוכנים בשווקים ועל כל מי שמסוגל לספק מזון ורכשו מכל הבא ליד. הרצון לאגור מזון לעת הצורך הפך שאלה קיומית ורבים הוציאו את מעט הכסף שנותר בידיהם. החרדה שמחר לא יהיה מה לאכול גברה משום שהאנשים ראו את המדפים מתרוקנים. זאת גם בגלל שסוחרים רבים לא רצו לספק את הביקוש ושמרו את המוצרים בצד בציפייה שהמחירים יעלו. והמחירים אכן עלו. אמנם ממשל החמאס שלח כמה צוותים כדי למנוע מהסוחרים לספסר במחירי המוצרים, אך לא הצליחו לבלום את היוקר המאמיר. "חיינו הפכו בני ערובה של נתניהו ושל צרכיו הפוליטיים", סיכם אבו ג'מוס.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/136060/
