עיון במכרזים המיועדים לאוכלוסייה הערבית, ובכלל זה אנשי העדה הדרוזית, הבדווית וגם הצ'רקסית, מעלה תנאי מרכזי תחת סעיף הכישורים האישיים: על המועמדים להיות בעלי "עמדה חיובית לערכי החברה והתרבות של ישראל ושל התרבות הכללית".

בכירים לשעבר באגף לחינוך הערבי במשרד החינוך הגדירו את ההתניה הזו כבעייתית בלשון המעטה. אחד מהם אמר לכתב "הארץ": "מדובר בניסוח מעומעם וכללי מאוד. איך אפשר למדוד עמדות חיובית ולפי אילו פרמטרים? מה הסף של עמדה חיובית ואיפה המועמד נפסל? כשמדברים על אישורים ועל תעודות זה דבר מקובל ואף מתבקש, אבל לבחון אדם לפי עמדותיו זה דבר פסול מאחר שלוועדת הקבלה יהיה בסעיף הזה מרחב גדול מאוד לפסול או לקבל את המועמד, גם אם הוא עונה לכל הדרישות מבחינת התארים והתעודות". לדבריו, הניסוח והצגת התנאי מהווים גם פתח לשיקולים זרים ואחרים – אולי ביטחוניים – ובכך בוחנים את המועמד גם על פי עמדותיו הפוליטיות.

יש לציין, כי לאורך שנים טענו עוסקים בחינוך במגזר הערבי כי מערכת הביטחון מתערבת במנויים, בעיקר לתפקידים בכירים. במרכז המשפטי "עדאלה" קיבלו לאחרונה פניות מאזרחים שביקשו לגשת למכרזים, כולל למכרז של מנהל מחוז תל אביב, ונתקלו באותם תנאים שיכולים להוות מכשול אמיתי בעבורם.

עו"ד סאוסן זהר מעדאלה פנתה השבוע לשר החינוך, גדעון סער, למנכ"ל המשרד, ד"ר שמשון שושני, וליועמ"ש, מני מזוז, ותבעה לבטל את השימוש בתנאי המחייב למועמדים למשרות הבכירות בפרט וליתר המשרות במשרד החינוך בכלל. "תנאי זה מחייב, כי למועמד או למועמדת תהיה אידיאולוגיה המושתתת על ערכי המדינה והחברה כחברה יהודית, וממנה משתמע כי על המועמד להיות בעל אידיאולוגיה יהודית וציונית. זוהי בעצם כפיית אידיאולוגיה פוליטית על המועמדים, לרבות המועמדים הערבים, שבלעדיה לא ניתן יהא להתקבל למשרות", כתבה.