מליאת הכנסת אישרה אמש (שני) בקריאה ראשונה את הצעת חוק העונשין "לעונש מוות למחבלים", שיזמה ח"כ לימור סון הר־מלך (עוצמה יהודית), אליה הוצמדו הצעות ח"כ נסים וטורי (הליכוד) וח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו). 39 חברי כנסת תמכו, 16 התנגדו, וההצעה תועבר לוועדה לביטחון לאומי להכנה לקריאות הבאות. מיד לאחר ההצבעה ניסה השר בן-גביר לחלק בקלאוות במליאה; הסדרנים מנעו את המהלך כנוהל, מאחר שמדובר בהתנהגות המנוגדת לתקנון.

בטרם נערכה ההצבעה התפתחו חילופי דברים קשים בין חברי סיעת חד"ש-תע"ל לחברי הכנסת של הימין הגזעני ולאחר שח"כ איימן עודה סיים את נאומו, התפתח עימות בינו לבין השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. אנשי משמר הכנסת הצליחו להפריד בין השניים ולמנוע מהם להתעמת פיזית. "רציתם לעשות טרנספר – ונכשלתם. לכן אתם במשבר אידיאולוגי, ומשתגעים כמו שאתם משתגעים עכשיו. חבורה של חלשלושים, אתם תעופו, ויישאר העם הפלסטיני ויסתיים הכיבוש הארור, ותקום מדינת פלסטין על אפכם ועל חמתכם", אמר ח"כ עודה. ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) הגיבה: "הוא לא יכול להגיד את זה" ומיד אחר כך החל העימות הפיזי לאחר שהשר בן גביר פנה לחברי כנסת של חד"ש-תע"ל: "אתם תומכי טרור".

לפי נוסח ההצעה, מי "שגרם בכוונה או באדישות למותו של אזרח ישראל ממניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור, ומתוך מטרה לפגוע במדינת ישראל ובתקומת העם היהודי בארצו – דינו מיתה. בבתי המשפט הצבאיים באזור יהודה ושומרון ניתן יהיה להטיל עונש מוות ברוב רגיל של שופטי המותב, ולא תתאפשר הקלה בעונש מוות שנגזר בגזר דין סופי". בדברי ההסבר נטען כי "מאסר עולם אינו מרתיע דיו, בין היתר בשל עסקות לשחרור אסירים ובשל חזרה לטרור לאחר שחרור". יצוין שעל פי הצעת החוק, בית דין צבאי בשטחים הכבושים רשאי אף הוא לפסוק עונש מוות – ללא אפשרות ערעור.

ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש-תע"ל) נימקה מעל במת הכנסת את התנגדות הסיעה להצעת החוק. "אפס במוסריות. כך נראית מליאת הכנסת, כך נראים שרים וחברי כנסת שמתנהלים כבריונים: צעקות, השתקה, והסתה. בעוד הם דורשים עונש מוות, 75 אסירים מתו השנה בבתי הסוהר הישראלים, והם עוד מעזים לדבר במוסדות בינלאומיים על התנגדות לעינויים. אפס במוסר, פשוט אפס". חברה לסיעה, עופר כסיף פרסם הודעה לפיה "אני מתנגד לעונש מוות עקרונית, בלי קשר לזהות הנדון או קורבנותיו. אבל על פשע הרצח בידי המדינה (השם המתאים יותר ל'עונש המוות') מוסיף החוק את חטא הגזענות: המדינה תרצח רק את מי שביצע מעשה הכרוך בפגיעה 'בתקומת העם היהודי בארצו', דהיינו, לא רוצחים יודונאצים כמו גולדשטיין, פופר או בן אוליאל".

לפני הצבעה על חוק עונש מוות, ועדת החוקה של הכנסת אישרה הצעת החוק המאבק בטרור – עבירות הסתה לקריאה שנייה ושלישית. זהו חוק שמרחיב את שליטת השר בן גביר במערכת האכיפה, ומוחק כמעט לגמרי את הפיקוח המשפטי על חקירות הסתה. ח"כ תומא-סלימאן שהתנגדה להצעת החוק הסבירה "עוד לפני החוק, התמונה מבהילה: על פי נתוני המשטרה 96% מתיקי ההסתה נפתחו נגד ערבים, ורק 4% נגד יהודים  תארו לעצמכם מה יקרה כשהחקירות ייפתחו ישירות בידי המשטרה, בלי פרקליטות, בלי איזונים, בלי אחריות. זה לא מאבק בטרור, זו מתקפה על חופש הביטוי ועל עצם הזכות של החברה הערבית לחשוב, למחות, ולהשמיע קול". ח"כ כסיף הבהיר מדוע הצביע נגד הצעת החוק "המטורפת המשתמשת במושג הטרור כדי להעמיק ולהרחיב את הרדיפה הפוליטית וההשתקה של מתנגדי השלטון ופשעיו, במיוחד נגד האזרחים הערבים הנרדפים ומושתקים גם כך. זה לא חוק למאבק בטרור, זה חוק לסתימת פיות, רדיפה ודיכוי של כל קול המתנגד לפשעי המשטר, כאשר הטרוריסטים האמיתיים יושבים בממשלה, מנהלים ומובילים את טרור המתנחלים בשטחים הכבושים. אני קורא לכולם לצאת למרי אזרחי נגד השלטונות, לפני שיהיה מאוחר מדי".

אגודה לזכויות האזרח הביעה הבוקר התנגדות לעונש מוות "באופן גורף, יהא ההסדר אשר יהא – הן כאמצעי ענישה ובוודאי כאמצעי הרתעה. עונש מוות מנוגד לערכים הבסיסיים ביותר של זכויות האדם – קדושת החיים וכבוד האדם. הוא עומד בניגוד מוחלט לערכיה של מדינת ישראל ולעקרונות דמוקרטיים מהותיים, וחותר תחת יסודותיה המוסריים של החברה האנושית. הוא סותר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שכן הוא מרוקן מתוכן את זכויות האדם החוקתיות לכבוד ולחיים. הוא גם מנוגד למשפט הבינלאומי ולחובותיה של ישראל כמעצמה הכובשת כלפי הפלסטינים תושבי השטחים הכבושים".

לדברי האגודה עונש מוות הופך את החוק לכלי אלים בידי השלטון, משחית את החברה, ומשריש בה נורמות של אלימות, קיצוניות ואדישות לערך החיים. כמו כן, "מערכת המשפט, ככל מערכת אנושית, אינה חסינה מפני טעויות. גם אילו ניתן היה להצדיק את השימוש בעונש המוות מהבחינה המהותית, הרי שדי בחשש שמא אדם אחד יומת על לא עוול בכפו, כדי לפסול ענישה אכזרית ובלתי הפיכה זו".

"הצעת החוק מייחדת את עונש המוות לפלסטינים בלבד, כפי שניתן ללמוד מסעיף 1 להצעת החוק, לפיו עונש מוות יינתן לאדם הרוצח אחר מתוך '…מטרה לפגוע במדינת ישראל ובתקומת העם היהודי בארצו' ומדברי ההסבר הגורסים כי הצעת החוק גובשה על רקע 'רצח יהודים, אך בשל היותם יהודים'. בכך, הצעת החוק מבקשת לייצר הסדר נורמטיבי לפיו אלימות לאומנית של פלסטינים המופנית נגד יהודים היא חמורה יותר מכל סוג אחר של אלימות, לרבות אלימות לאומנית של יהודים נגד פלסטינים, ועליה להיענות בענישה אכזרית במיוחד. זו, כמובן, פגיעה אנושה בערך השוויון, המלמדת כי בתכלית החוק מצויה הנחת היסוד הגזענית שחייהם של יהודים חשובים יותר וראויים יותר להגנה מאשר של אלו שאינם. תכלית זו כשלעצמה אינה דמוקרטית, והיא פסולה מהיסוד", הדגישו.

האגודה סבורה "שלא ניתן להתייחס להצעת חוק זו במנותק מהמדיניות המונהגת נגד אסירים ועצורים פלסטינים מפרוץ המלחמה ועד היום. מדיניות זו כוללת התעללות, אלימות, הרעבה, כפיתה ממושכת, שיכון בתנאים סניטריים מחפירים ומניעה של טיפול רפואי, מפגש עם עורכי דין ונציגי הצלב האדום ובמסגרתה מתו עשרות. ברור כי הצעת חוק זו התגבשה על רקע אותו סנטימנט נקמני ואכזרי המופנה נגד הכלואים הפלסטינים מאז אוקטובר 2023, ולא נועדה לשרת אף תכלית אחרת זולת הרצון להוציאם להורג בחסות החוק".

עוד בנושא:

סותמים פיות בהשכלה הגבוהה: אושרה לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק לסגירת תאי סטודנטים