העצרת הכללית של האו"ם אישרה ביום רביעי החלטה שמגדירה את סחר העבדים מאפריקה ליבשת אמריקה ולאירופה כ"פשע החמור ביותר נגד האנושות", וקראה לשלם פיצויים משמעותיים לצאצאי הקורבנות. 123 מדינות הצביעו בעד ההחלטה שהובילה גאנה, ורק שלוש התנגדו – ארה"ב, ישראל וארגנטינה. כמו כן, 52 מדינות נמנעו, בהן כל המדינות האימפריאליסטיות באיחוד האירופי ובריטניה שעסקו במשך מאות שנים בסחר בעבדים.

נשיא גאנה ג'ון דרמאני מהאמה, הציג בתחילת הישיבה את הצעת ההחלטה ואמר שהיא מוגשת לציון יום הזיכרון הבין-לאומי לקרבנות העבדות וסחר העבדים הטרנס אטלנטי. המועד נקבע בהחלטה 122/62 של העצרת הכללית, שהתקבלה ב-17 בדצמבר 2007. המועד נבחר לאחר שהאו"ם ציין את ה-25 במארס 2007 כיום השנה המאתיים להפסקתו של סחר העבדים הטרנס אטלנטי.

גאנה, שהובילה כאמור את המהלך, הדגישה כי השלכות העבדות, שבמהלכה נלקחו ונמכרו לפחות 12.5 מיליון אפריקאים בין המאה ה־15 למאה ה־19, נמשכות עד היום, בין היתר בפערים על רקע גזעי. בגאנה עצמה, ספינות רבות שנשאו עבדים יצאו מחופיה כחלק מהסחר הטרנס אטלנטי. המדינה מעודדת אנשים ממוצא אפריקאי שאינם מתגוררים בה להגיש בקשה לאזרחות. יוזמה של המדינה מ־2019 הזמינה את אותם אנשים לגור ולעבוד בגאנה כחלק מקמפיין לזכות השיבה שמטרתו לקשר בין אנשים מהפזורה לשורשיהם.

שר החוץ של גאנה, סמואל אוקודזטו אבלקווה, כתב ברשת החברתית כי "סחר העבדים ומאות שנים של שעבוד על רקע גזעי שבאו בעקבותיו טרם נפתרו", וקרא להעניק פיצויים לכל האנשים ממוצא אפריקאי, כולל סיוע כלכלי לצאצאי העבדים. מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש תמך בהחלטה והוסיף כי נדרשת "פעולה נועזת הרבה יותר" מצד מדינות העולם כדי להתמודד עם עוולות היסטוריות.

האו"ם כבר הכיר בעבר בעבדות כפשע בשנת 2001, אך ההחלטה הנוכחית נחשבת לצעד המשמעותי ביותר עד כה בניסיון לקדם הכרה ופיצוי על השלכותיה. ההחלטה שאושרה קוראת למדינות החברות באו"ם להתנצל על סחר העבדים, לתרום לקרן פיצויים ולהתקדם בצעדים לתיקון עוולות היסטוריות. ההתנגדות להצעת ההחלטה נגד הסחר בעבדים גררה ביקורת קשה בארה"ב ובארגנטינה, מדינות בהן מתגוררים צאצאי עבדים רבים. פרשן בעיתון "פאחינה 12" היוצא לאור בבואנוס איירס הגדיר אותה "אות קלון למדינה ועוד הוכחה שהנשיא מיליי אמנם הוא נשיא ארגנטינה אף מייצג את האינטרסים של ארה"ב והממשל טראמפ – נגד האינטרסים של עמו. זאת, למרות שארגנטינה ו עד עתה בכל פורום בינלאומי תמכה בהחלטות נגד העבדות והסחר בעבדים". בישראל, ערב חג החירות, ההחלטה התקבלה האדישות מוחלטת ומשרד החוץ אך לא טרח להסביר מה היו השיקולים הערכיים בהתנגדות להחלטה.