סקר: יותר נשים חברות בהתארגנויות עובדים לעומת הגברים

כ-64% מכלל בני ה-20 ומעלה מחזיקים בהסדר פנסיה כך עולה מנתוני הסקר החברתי שפרסמה השבוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). הסדר פנסיה כולל קרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל. שיעור המחזיקים בהסדר פנסיה בקרב הגברים (69%) גבוה יותר מאשר בקרב נשים (60%(

מהסקר, שמתייחס לשנים 2011-2012, עולה כי בקרב העובדים – שכירים ועצמאיםשיעור בעלי הסדרי הפנסיה הוא 82%, כאשר בקרב השכירים שיעור בעלי הסדר הפנסיה גבוה יותר באופן משמעותי לעומת העובדים העצמאים: 86% ו-58% בהתאמה. רק מיעוטו של הציבור הלא מועסק מבוטח באחד מההסדרים הפנסיוניים – 34%. בקרב אלה שאינם נמצאים בכוח העבודה הנתונים נמוכים עוד יותר רק 27%.

2014-03-19_210047

שביתה ב"קמהדע" שבנגב בדרישה לחתימה על הסכם קיבוצי, לאחר שהוקם ועד עובדים במפעל, דצמבר 2013 (צילום: מרחב ההסתדרות בנגב)

הקבוצה שבה שיעור בעלי הסדר הפנסיה הוא הגבוה ביותר היא עובדי המינהל הציבורי (99%). מדובר בעובדים במשרדי הממשלה, רשויות מקומיות ויחידות סמך ובהן המוסד לביטוח לאומי ושירות התעסוקה, מועצות דתיות וחברות ממשלתיות. השיעור הנמוך ביותר של בעלי הסדרים פנסיוניים הוא בקרב אלה ששכרם נמוך יחסית עובדי שירותי האוכל והאירוח (58%) ועובדי ענף הבנייה (59%), שם שיעור העובדים שאינם ישראלים גבוה באופן יחסי מבשאר ענפי המשק.

הסדר הפנסיה השכיח ביותר הוא קרן פנסיה ומחזיקים בו 59% מהמועסקים במשק. אחריו נמצאות קופות הגמל – 31%, ביטוחי מנהלים – 26%, פנסיה תקציבית 13% – וביטוח חיים עם מרכיב חיסכון – 10%. שיעור החזקת ההסדרים עוברת 100%, זאת מאחר ולאדם אחד יכולים להיות כמה הסדרי פנסיה שונים.

חלק גדול של בעלי הסדרי פנסיה (77%) כלל אינו יודע מהן הטבות המס הנובעות מהסדר הפנסיה. רוב היוצאים לפנסיה, 79%, מדווחים כי בעת יציאתם לגמלאות הם הפסיקו לעבוד בבת אחת. יתר הפורשים יצאו לחופשה או לתקופת הסתגלות של כמה חודשים על חשבון המעביד, או הפחיתו את שעות עבודתם בהדרגה עד לפרישה סופית. מבין מקבלי קצבת פנסיה חודשית, 30% מקבלים פחות ממחצית שכרם החודשי האחרון בעת שעבדו, 45% מקבלים בין 50% ל-70% משכרם האחרון. 32% מהגמלאים מקבלים קצבת פנסיה חודשית שנמוכה מ-4,000 שקל.

הסקר של הלמ"ס בחן גם את שיעור העובדים המאורגנים במשק. על פי הסקר, 25% מהשכירים בישראל חברים באחד מארגוני העובדים – 22% מהגברים ו-28% מהנשים; 26% מהיהודים ו-20% מהערבים. שיעור העובדים המאורגנים גבוה הרבה יותר בקרב העובדים המבוגרים מאשר בקרב הצעירים: בקרב בני 50-64 שיעור ההתארגנות הוא 40%, בעוד שבקרב בני 20-29 השיעור הוא רק 9%.

בקרב העובדים השכירים בישראל, 50% מועסקים באמצעות חוזים אישיים, 25% מועסקים במסגרת הסכמים קיבוציים ויתר ה-21% מועסקים על פי סוג חוזה אחר (פרילאנס או מיקור חוץ, למשל). שיעור החברים בארגון עובדים בקרב המועסקים במסגרת הסכמים קיבוציים או הגבוה ביותר – 66%. מהסקר עולה כי ההסתדרות הכללית היא ארגון העובדים הגדול בישראל ומאוגדים במסגרתה 61% מהחברים בארגוני עובדים. אחריה הסתדרות המורים – 15%, ארגון המורים העל יסודיים – 5% וההסתדרות הרפואית – 4%. יתר העובדים מאוגדים בארגונים קטנים יותר ובהם "כוח לעובדים".

כ-400 אלף עובדים (14%), העידו כי בשנים האחרונות הופרו זכויותיהם במקום עבודתם הנוכחי. הרוב, 56%, דיווחו שהזכויות שהופרו קשורות לנושא השכר (לא שולם במלואו או שולם באיחור), 22% דיווחו שהופרו זכויותיהם בתחום ימי העבודה ושעות העבודה; 11% דיווחו שהמעסיק לא הפריש עבורם כסף לביטוח פנסיוני ו-8% ציינו שהופלו לרעה על בסיס מין או דת. מבין השכירים שחשו פגיעה בזכויותיהם בשנים האחרונות והם מיוצגים על ידי ארגון עובדים, 26% פנו לארגון עובדים או לוועד העובדים שפועל במקום עבודתם, 38% פנו להנהלה, 4% פנו לבית הדין לעבודה וקבוצה גדולה של 32% מהעובדים לא עשתה דבר.