ספרה של הסופרת והעיתונאית חדוה ישכר "הפוליטי בזמן הקורונה – יומן אישי" (הוצאת רסלינג) ראה אור בשבוע שעבר. בספר חמישה פרקים המספרים את קורות המגפה ואת השלכותיה הפוליטיות והחברתיות מסתיו 2019 ועד יוני 2021, בתוספת אחרית דבר ורשימת מקורות. להלן "טעימה" מתוך ההקדמה של היומן.
***
וירוס הקורונה פרץ לעולמנו כאילו מאזור זמן אחר ותפס אותנו מופתעים, בלתי מוכנים, ולזמן מה אף מבועתים. זמן קצר לפני הופעתו התקיימו הבחירות לכנסת ה־ 22. זה היה ב־ 17 בספטמבר 2019 פחות משלושה חודשים מאז שמעתי לראשונה על נגיף מסתורי שהתגלה בעיר ווהאן במחוז חוביי בסין, כאשר סין עדיין לא הודתה בהתפרצות המחלה והתפשטותה בעיר. זה יקרה רק בינואר 2020 . סבב הבחירות הזה היה השני באותה השנה, מועד ב' אם תרצו, מאחר שהכנסת ה־21 פוזרה כחודש לאחר השבעתה, משום שנתניהו לא הצליח להרכיב ממשלה עם 35 המנדטים שקיבל הליכוד, שכן דבק בו כתם של נאשם בשלושה תיקים שעתיד לעמוד למשפט. הבחירות הוקדמו, וגם לכך לא היינו מוכנים. צפיתי משבר פוליטי מתמשך, וכדי להבין מי נגד מי, ומה יכול לשחרר את הפלונטר, החלטתי לתעד את מה שמכונה "מדרון חלקלק" הממחיש באופן גרפי את ההידרדרות הפוליטית לתהום אנטי-דמוקרטית. כך התחלתי לכתוב ביום הבחירות הזה יומן פוליטי בעיקרו, כי היה לי ברור שהמשבר הפוליטי לא עומד להסתיים בקרוב, ושהוא עוד יחמיר. שנה איומה מצפה לנו, חשבתי בדרכי מן הקלפי הביתה…
… מה שנראה בתחילה כמשבר בריאותי, ובמהלך הזמן גם כלכלי, התלכד עם המשבר הפוליטי אצלנו לסיפור מורכב אחד. כמעט מיד השתלטה המגפה על כל ממדי חיינו, והפוליטיקה של דרכי ההתמודדות עם המגפה, הן של המוסדות הבין־לאומיים והן של הממשלות השונות, נקלטה ללא קושי באקטואליה הפוליטית שלנו, כמו ריקוד טנגו מן הגיהנום ובלי שנבין באמת מי המוביל ומי המובל. אבל היה אפשר לראות בבירור איך השתלבה המגפה בניהול המדינה לפי אסכולת נתניהו, ובאיזו מיומנות הוא ניצל את החרדה מפניה כדי להנדס מציאות שבה הוא המחליט והקובע, ולנו לא נותר אלא לקבל ולציית, ובהמשך – גם להתנגד ולמחות.
אם לא נדבקת בנגיף או אם המחלה עברה עלייך בקלות, ואם לא איבדת את עבודתך או מצאת עבודה טובה יותר מהבית, ולא נכנעת לאדישות או למלנכוליה כדי להתנתק מן המציאות, את יכולה לקבל את הבידוד החברתי שהמגפה כופה עלייך באמצעות צווי חירום שממשלתך מוציאה כהזדמנות חד־פעמית לחיות חיים אחרים בביתך שלך. זה לא עניין של מה בכך. דמייני מעבדה שאת נמצאת בה ימים ולילות ארוכים כחוקרת ונחקרת בגוף אחד, ואת בודקת את עצמך ואת התנהגותך תחת משברים ומתעדת את המחקר המתפתח שלך ביומן המעבדה, עדיין בלי להכיר את החומר התיאורטי שתוכלי להסתמך עליו. הכול חדש לך, גם את חדשה לעצמך. כך הרגשתי אני…
… שנת הקורונה נמשכה יותר מ־12 חודשים, כשנקודת ההתחלה שלה ניתנת לבחירה. ינואר 2020 , שבו הודתה סין בהתפרצות הנגיף, הוא נקודת זמן אפשרית לספירת חודשי הקורונה. אך גם 11 במרס באותה השנה, אז הכריז ארגון הבריאות העולמי על הקורונה כמגפה מתפשטת, פנדמיה, עשוי להתאים לפתיחת שנת הקורונה הארוכה. את סיומה קבעתי ב־ 15 ביוני 2021 , עת בוטלה בארץ החובה לעטות מסכה רפואית. על ביטול מצב החירום הבריאותי הבין־לאומי הודיע מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי שנתיים מאוחר יותר, ב־ 15 במאי 2023. בעת הודעתו נמנו בעולם כשבעה מיליון א.נשים שנפטרו מקורונה.
היומן כמו החל להיכתב מעצמו וגם הכותרת – יומן השנה האיומה– קפצה בקלילות מן המקלדת. חשוב לציין שהיומן לא שימש לי חומר גלם לספר, והוא מובא כאן כלשונו לאחר עריכה עניינית ולשונית מתבקשת, אך לא יותר מזה.
