סטודנטית באונ' תל-אביב זומנה לשיחה במשטרה; גל מעצרים פוליטיים של חברי חד"ש ובנק"י

חברת מזכירות תא חד"ש באוניברסיטת תל-אביב זומנה השבוע לשיחה במשטרת תל-אביב. ה"שיחה", שעיקרה תשאול בנושאים פוליטיים, נערכה בידי קצין מודיעין במרחב ירקון וכללה איומים וכללה ניסיונות הפחדה. אין מדובר במקרה בודד. בגיליון השבוע של "זו הדרך" פורסם ריאיון עם אחמד עבאדי (23), מזכיר מחוז עכו וחבר הוועד המרכזי של ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי (בנק"י) וחבר מזכירות חד"ש. עבאדי, תושב ג'דידה-מכר, נעצר בשבוע שעבר בעקבות השתתפותו בהפגנה נגד המלחמה בעזה ושוחרר כעבור יומיים. בשיחה עם "זו הדרך" סיפר עבאדי על המעצר.

כיצד ומדוע נעצרת?

השתתפתי בצעדת מחאה בעיר טמרה. הצעדה התקיימה באישור המשטרה והתנהלה מתחילתה ועד סופה באופן מסודר וללא בעיות או עימותים. הצעדה הייתה יוזמה של הוועדה העממית בטמרה ושל ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל. אני לא הייתי אחד המארגנים. בסך הכל השתתפתי בצעדה חוקית שהתקיימה בתיאום עם המשטרה. הסיסמאות שקראנו בהפגנה הן אותן סיסמאות שאנחנו קוראים בהפגנות מאז שאני זוכר את עצמי –  הסיסמאות בחלקן נפוצות בהפגנות של הציבור הערבי עוד משנות החמישים. בסוף הצעדה, הודיעו המארגנים לשוטרים כי ההפגנה מתפזרת בהתאם לסיכום המוקדם, והשוטרים במקום אישרו שהכל בסדר.

כעבור כמה שעות התקשרה המשטרה למארגנים והזמינה אותם לחקירה. עם הגעתם לתחנת המשטרה עצרו ואזקו אותם. למחרת התקשרו לאבי ודרשו שאתייצב בתחנת המשטרה בכפר יאסיף. הלכתי לתחנה, וברגע שהגעתי אזקו גם אותי. בלי חקירה ובלי שיחה – ישר הודיעו לי שאני עצור. הייתי ארבע שעות במעצר בכפר יאסיף מבלי שנחקרתי.

אמרו לך מדוע נעצרת?

ההסבר שנתנו לי היה – הסתה ברשת. זה כנראה מה שאומרים לכל מי שמזמינים לתחנה במטרה לעצור אותו. בזמן שהייתי עצור בתחנה בכפר יאסיף, עמד בלש ליד דלת התא וניסה להתגרות בי. הוא שאל אותי אם אני רוצה לגור בשכם, ואמר שידאג שיעבירו אותי לשם. הוא גם איים עלי: "מחר תראה מה אעשה בבית שלך", "ההורים שלך עוד יחכו לך", ועוד איומים מהסוג הזה. הרגשתי שאני יושב לא בתחנת משטרה, אלא עם עבריינים.

אחר כך המשטרה העבירה אותי מתחנת כפר יאסיף לתחנת טמרה. שם חיכה לי קצין אחר. כשהוא ראה אותי, אמר: "הנה, המסית הגיע", ושאל אותי מה עשיתי אתמול בטמרה. שאלתי אותו אם אני בחקירה, והקצין השיב: "אתה בבית שלי עכשיו, אני אעשה אתך מה שאני רוצה". אמרתי לקצין שאני רוצה להתייעץ עם עורך דין, והוא השיב שחבל שנותנים לי את הזכות הזאת. בחרתי לשמור על שתיקה, כי לא רציתי לתת לו עילה ליצור לי בעיות.

נעצרתי בכפר יאסיף בשתיים בצהריים, ובשעה אחת-עשרה בלילה נכנסתי לחקירה בתחנת טמרה. משם הסיעו אותי לבית המעצר זבולון ובהמשך – לבית המעצר קישון. בשלב הקבלה בקישון שמו אותי בתא עם צעיר שכנראה סבל מקריז או מהתקף – הוא רעד והשתולל באופן מסוכן. אחר כך העבירו אותי לתא עם שבעה עצורים. סך הכל הייתי עצור יומיים.

לבסוף הביאו אותי לבית המשפט השלום, שם חיכו עשרות חברים ערבים ויהודים שבאו לתמוך בי. הסוהר שראה אותם התרגז והאשים אותי שהבאתי לבית המשפט 60 תומכי חמאס. השבתי לו: "אין פה אף תומך חמאס, אנחנו מפלגה של ערבים ויהודים שמאמינים בשוויון ובשותפות". כאב לו לראות שהיו באולם 60 חברים שבאו לגבות אותי. שופט בית משפט השלום הורה על שחרורי, אך המשטרה ערערה על ההחלטה. לדעתי, הם בעיקר רצו לפגוע בי ולהאריך את המעצר. אך גם השופט בבית המשפט המחוזי שחרר אותי, אבל למעצר בית של שלושה ימים. כך זה הסתיים.

מה שאלו אותך בחקירה? האם התברר מדוע עצרו אותך?

בעבר הייתי עוזר של מוחמד ברכה, יו"ר ועדת המעקב. בחקירה התגרו בי: "איפה החבר שלך ברכה, שיעזור לך עכשיו", ושאלו מי ידאג לי ולמשפחה שלי כשאהיה בכלא. למרות שלא הייתי ממארגני ההפגנה בטמרה, הם טענו שהייתי "דומיננטי" בשטח. היה ברור לי שהשוטרים מתנהלים לפי הוראות השר בן גביר ולא לפי החוק. כל מה שעשינו בהפגנה היה חוקי ולגיטימי. לא ביצעתי שום עבירה ולא עברתי על החוק. למה עצרו אותי? מאותה סיבה שעוצרים ומעכבים פעילים וחברים אחרים בחד"ש, במק"י ובבנק"י כפי, שאנחנו רואים מדי שבוע בהפגנות. יש לזה שם: רדיפה פוליטית וסתימת פיות. רוצים להעביר מסר שהפגנה ומחאה נגד המלחמה ולמען שלום והסדר מדיני כרוכות במחיר כבד – החירות שלנו. אך אנחנו לא נירתע ונמשיך להפגין.

מה המסר שלך לצעירים שמתנגדים למלחמה בעזה אך פוחדים למחות?

זו זכותנו ואף חובתנו לצאת לרחוב ולהפגין נגד מה שקורה בעזה. הפגנה היא מעשה חוקי. אני מעריך מאוד את מה שעושים חברינו היהודים המפגינים נגד המלחמה, כי הקול שלכם בולט יותר. לתקשורת העברית ולחברה היהודית קל להתעלם מהערבים שמפגינים, כי ממילא לא סופרים את הדעה שלנו. הייתי רוצה לראות יותר יהודים שיפגינו נגד המלחמה, ובעיקר שנפגין יחד, יהודים וערבים.

ועוד מילה לאלה שחושבים שטוב לשבת בכלא. אני רוצה להדגיש: המטרה איננה להיות בכלא, אלא להיאבק מחוץ לכלא, בקרב הציבור – שם ביכולתנו לאתגר את הממסד ולשרת את האינטרס של שני עמינו. מעצר הוא אף פעם לא מטרה. אני מבקש להדגיש שאנחנו לא מחפשים להיעצר משום שאנחנו פועלים לפי החוק ולפי עקרונות השלום, השוויון והצדק.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/130034