שלוש שנים מלאו לתהליך הפוליטי המורכב שזכה לכינוי "האביב הערבי", שהוליד תמונות שנצרבו בתודעה, דוגמת התפטרותם של הנשיאים בן-עלי בתוניסיה ומובארק במצרים. "האביב הערבי" הוליד גם תמונות אשר כבר הספיקו להישכח, ואינן מככבות עוד בעיתונים ובטלוויזיה, דוגמת הדיכוי האלים של ההפגנות העממיות בבחריין, שנרמסו בידי חיילים סעודים, בתמיכת ארה"ב.
מסיבת עיתונאים עם פתיחת הוועידה בז'נבה (צילום: האומות המאוחדות)
אחת הארצות אשר חוות את אירועי "האביב הערבי" כטרגדיה מתמשכת – זו סוריה. בשבוע שעבר, נפתחה בשוויץ הוועידה הבינלאומית המכונה "ז'נבה 2", שכונסה במטרה לשים קץ לשפיכות הדמים. המלחמה המתנהלת על אדמת סוריה, על קורבנותיה הרבים – ובכללם מיליוני פליטים ועקורים – הפכה לטרגדיה אנושית בעלת מימדים היסטוריים. מבחינה פוליטית, מוטלת הישרדותה של סוריה כמדינה וכאומה על כף המאזניים.
לפני כשנתיים, התכנס הוועד המרכזי של מק"י, וסיכם את הניסיון שנצבר במלאות שנה להפגנות במצרים, בתוניסיה, ובארצות אחרות. הוועד המרכזי התריע מפני מלחמת האזרחים המתפשטת בסוריה, ומפני האסון שתמיט התערבות צבאית זרה. הוועד המרכזי הוקיע גם את הירתמותן של הליגה הערבית, של טורקיה ושל ממשלת ישראל לעגלתם של הממשל האמריקאי ושל נאט"ו, במטרה לכפות בסוריה ממשלה אשר תהיה נוחה לאימפריאליזם האמריקאי, אך רעה לעם הסורי עצמו.
"אנו תומכים בדרישות הלגיטימיות של בני העם הסורי, הנאבקים נגד הדיכוי וסתימת הפיות, למען חירויות דמוקרטיות וקידמה חברתית, והמתנגדים להתערבות זרה בענייניה הפנימיים של מולדתם… יש חוגים באופוזיציה הסורית, שרוב הנהגתם נמצאת מחוץ לסוריה, אשר משרתים אינטרסים זרים וקוראים להתערבות זרה בענייני ארצם. חוגים אלה מנהלים מערכה מזוינת בתמיכת טורקיה ובמימון מדינות הנפט… ודוחים כל יוזמה לניהול דיאלוג, אשר יחסוך בחיי אדם", נכתב אז בגילוי הדעת של מק"י.
התמשכותה של המלחמה משך שנתיים נוספות, מדגישה ביתר שאת את האקטואליות של הקריאה לפתרון מדיני של המלחמה העקובה בדם, ואת הדחייה הגמורה של הבחישות האימפריאליסטיות ושל השימוש בדרכים כוחניות-צבאיות כדי לתת מענה לשאלות חברתיות ופוליטיות.
בשנתיים שחלפו, צצו בסוריה תנועות פונדמנטליסטיות, שפועלות להשתיק, לעיתים בכוח, את הזרמים אשר אינם שותפים לחזון של מדינת הלכה, של פירוקה ופירורה של סוריה לפי עדות, ושל דיכוי נשים ומיעוטים לאומיים. קבוצות אלה, אשר קשורות בארגון אל-קאעידה, עשו כל שביכולתן כדי להכשיל יוזמות בינלאומיות, ואין זה מקרה שנהגו כך. "הפסקה מיידית של שפיכות הדמים ודמוקרטיזציה, הן הערובה לשמירת אחדותה הלאומית והטריטוריאלית של סוריה, לסיפוק זכויותיהם של בני העם בסוריה, ולהגנה עליה מפני התערבות מבחוץ", קבעה אז מק"י. לכן, ההתנגדות לכינוס בז'נבה היא ניסיון מצד הקבוצות הקיצוניות להבטיח כי שפיכות הדמים תימשך.
בחודשים האחרונים, אספו פעילי חד"ש בגדים ותרומות עבור הפליטים הסורים, המתגוררים בתנאים קשים במחנות בצפון ירדן. אולם התרומה המשמעותית שיש לתרום, היא התרומה הפוליטית: להבטיח כי קול התבונה יחריש את תופי המלחמה; כי ועידת ז'נבה תוביל למפנה, חרף הניסיונות להכשילה; וכי השקט ישרור בסוריה ובשכנותיה. כדי להצליח בכך, יש להתעקש לצייר את התמונה המדינית המלאה, על מלוא מורכבותה, וגם להתעקש להזכיר, שתנאי לשלום באזור הוא נסיגה ישראלית מלאה מהגולן הסורי.
