"שלולית דורה" בנתניה היא פנינת טבע עירונית ייחודית במרכז הארץ, בה פועלת מערכת אקולוגית עם מגוון אקולוגי נדיר, כולל צמחים ובעלי חיים נדירים, חלקם בסכנת הכחדה.
בריכת החורף, ששטחה הכולל הוא כ- 300 דונם, ממוקמת בין רכסי כורכר בשטחה הדרומי של העיר נתניה. מדובר בבריכה המתמלאת מדי חורף במי גשמים ונותרת מלאה למשך מספר חודשים, עד להתייבשותה לעת קיץ. בניגוד לברכות רבות אחרות, בריכת דורה, המהווה בית גידול למיני חי וצומח ייחודיים, לא נפגעה עד כה, והיא מושכת אליה ציבור רחב של מבקרים מדי שנה ומהווה מוקד לפעילות חינוכית ולמחקר.
לפני כ-13 שנים אישרה הוועדה המחוזית מחוז המרכז תוכנית בינוי על שטח השלולית ממש. חבר מועצת עיריית נתניה הרצל קרן הגיש עתירה לבג"צ כנגד ההחלטה. בעקבות העתירה, הצהירו המדינה ומנהל מקרקעי ישראל כי הם מעוניינים לשנות את המדיניות ולבצע תכנון מחודש, שבמרכזו יעמוד הצורך בשימור הבריכה. התכנית החדשה שהוכנה כבר הרחיקה חלק מהבינוי מהבריכה, אולם חלקו עדיין מתוכנן על אגן הניקוז שלה. במסגרת התכנון החדש הכוונה היא לבנות חמישה מגדלים בסמוך לבריכת החורף ואגן הניקוז שלה ((100-250 מטרים בלבד). חוות דעת של מומחי תכנון ואקולוגיה שהגישה אדם טבע ודין צופה בסבירות לא מבוטלת, שהתוכנית המתוקנת תפגע בשלולית ובמערכת האקולוגית בה היא שוכנת, ואולי אף תגרום להחרבתן המלאה.
בשנת 2007 הוגשנו עתירה מינהלית, כנגד ההחלטה לאשר את התכנית (וכן כנגד החלטת יו"ר הועדה שלא להעניק להרצל קרן זכות ערר על אישור התכנית בפני המועצה הארצית לתכנון ובניה). לאחר הגשת העתירה, התברר כי לאורך הרצועה הדרומית שבתחום התכנית מצוי אזור המכונה ע"י הציבור "גבעת שדה הבור", ובפי המומחים "מתחם דורה דרום" ובו מצוי הריכוז השלישי בגודלו בארץ ובעולם של אירוס הארגמן. עובדה זו לא באה לידי ביטוי בהחלטות הועדה המחוזית בנוגע לתכנית, וככל הנראה נעלמה מעיניה. למרות טענות חשובות אלה, דחה בית המשפט לעניינים מנהליים את העתירה ואפשר את המשך ביצוע תוכנית הבניה. במקביל למתן פסק הדין החלו בשטח עבודות פיתוח, לרבות עקירתן של פקעות האירוסים משדה גבעת הבור.
עו"ד אלי בן ארי מאדם טבע ודין אומר כי תכנון נכון, המתחשב בערכה האקולוגי והסביבתי של הבריכה, היה חייב לכלול תחימה של אזור הבריכה וסביבתה הקרובה ע"י כבישים, והגדרת מרחב שלם מבחינת אופי הפעילות בו, ללא אלמנטים סותרים כמגורים. "התוכנית החדשה יוצרת סיכון מיותר לקיום בריכת החורף, שמחיר ההימנעות מיצירתו אינה משמעותית. כך, ניתן "להעמיס" יחידות דיור על מתחמים אחרים, למשל, או לצמצמן. מוסדות התכנון חייבים היו לנקוט בעיקרון הזהירות המונעת כאשר על הפרק פגיעה מסתברת בערכי טבע נדירים. אנו טוענים כי קביעת בית המשפט המחוזי לפיה תכנית הצפויה להחריב את הריכוז השלישי בגודלו בעולם של אירוס הארגמן (שהינו פרח בסכנת הכחדה), והמסכנת ערך טבע נדיר כמו בריכת דורה, הינה עניין "מקומי" – מהווה קביעה מופרכת בעליל."
עו"ד בן ארי הוסיף כי הוא מקווה כי בית המשפט העליון יורה על העברת ההכרעה בתכנית לידי המועצה הארצית לתכנון ובניה, שהינה גוף מאוזן המייצג את קשת האינטרסים בחברה הישראלית, וראוי כי היא תהא זו שתכריע בדבר גורלם של בריכת דורה ושל ריכוז האירוסים הנדיר.
