מאת תמר גוז'נסקי
"ביב זקוק לציפי לא בשביל השלום, אלא בשביל הכלכלה, והוא מקווה שקהילת העסקים שתמכה בו כשר האוצר, תתגייס לעזרתו בהקמת הממשלה הרחבה" – כתב הפרשן אלוף בן במאמר, הקורא לתת לנתניהו הזדמנות למשול.
בסוקרם את נפתולי המשא-ומתן על כינון הקואליציה, מדגישים הפרשנים לענייני מפלגות, בדרך כלל, את ההיבטים הפוליטיים: האם יסכים נתניהו לתמוך בעקרון של שתי מדינות? האם יסכים ליברמן לוותר על ברית הזוגיות? אך הפרשן אלוף בן (הארץ", 26.2) הצביע על עניין מכריע דווקא בתחום הכלכלי: נתניהו "רוצה את קדימה בממשלתו: קל יותר להעביר תוכנית כלכלית עם אופוזיציה חלשה". והעיקר – נתניהו מצפה שראשי התאגידים ("קהילת העסקים") ילחצו על לבני להיכנס לקואליציה.
המשבר מכה גם בישראל
המו"מ על הרכבת ממשלת נתניהו השנייה נערך על רקע משבר כלכלי מעמיק, המתבטא בפיטורים ובגידול מספר המובטלים, בסגירת עסקים, בהפסדים שנגרמים לחברות שונות, בירידת שערי ניירות הערך בבורסה, בקשיים גוברים של בעלי חברות וגם של נוטלי משכנתאות לפרוע את חובותיהם. לכן יש לבעלי ההון בישראל עניין רב בכינונה של ממשלה רחבה, שתפעל להעביר את כובד המשבר על שכמם של העובדים ותסייע בידי התאגידים לצלוח את המשבר ולחזור ולהרוויח.
נתניהו, הממשיך להתפאר, כי "הציל את המשק הישראלי" במדיניות שנקט כשר האוצר בממשלת שרון, מבטיח להציל אותו פעם נוספת, והפעם מכס ראש הממשלה. מהן תוכניותיו של נתניהו?
ממה שפורסם עד כה, ומהיכרות עם השקפת עולמו הניאו-ליברלית של נתניהו, ניתן לשרטט כבר כמה קווים למדיניותו הכלכלית.
ראשית, קיצוץ גדול בתקציב המדינה לשנת 2009: אמנם, פורסם, כי נתניהו מתכוון לקצץ גם בתקציב הצבאי. אך בשומענו את ההתלהמות של נתניהו ושותפיו (ליברמן) נגד אירן, ובזוכרנו את ההוצאות הכבדות של המלחמה בעזה ואת ההבטחה להרחיב את ההתנחלויות – סביר שהתקציב הצבאי דווקא יוגדל. ולכן הקיצוץ הגדול המובטח בתקציב המדינה – 20 מיליארדי שקלים – יוטל בעיקר על עובדי המדינה (ר' להלן). הקיצוץ יתבטא בקיצוצים בתקציבים האזרחיים – חינוך, בריאות, רווחה, תשתיות תחבורה, זכויות המבוטחים בביטוח הלאומי.
שנית, מתקפה רבתי על זכויותיהם ושכרם של עובדי המגזר הציבורי: לפי הפרסומים, מתכנן נתניהו הפחתה בשכרם של עובדי המגזר הציבורי ובזכויות הפנסיה שלהם.
שלישית, העברת סיוע ממשלתי לחברות המחזיקות כיום בקרנות פנסיה וגמל (לאחר ההפרטה של קרנות הפנסיה, ולאחר שהבנקים חויבו למכור את קופות הגמל). הסיוע יינתן לחברות הביטוח ולחברות אחרות המחזיקות בקרנות באמצעות אגרות חוב ממשלתיות מיועדות, המניבות ריבית גבוהה וקבועה.
רביעית, הפחתת מסים: בהמשך לרפורמה במס שיזם ב-2003, נתניהו מתכוון להפחית את מס ההכנסה המרבי ל-35% (לעומת 46%) כיום; ולהפחית את מס החברות מ-27% כיום ל-18% בלבד. הפחתות מס אלה יועילו בעיקר לבעלי ההכנסות הגבוהות ולתאגידים הכלכליים, שהכנסותיהם לאחר מס יגדלו. אך משמעות הטבות המס האלה לעשירים היא – פחות הכנסות לתקציב המדינה וסיבה נוספת לקיצוצים בתקציב המדינה.
חמישית, העלאת מסים: לפי הפרסומים, יועלו המסים על סיגריות ועל משקאות אלכוהוליים.
שובו של אורי יוגב
אורי יוגב, שכיהן כממונה על התקציבים באוצר בתקופת כהונתו של נתניהו כשר האוצר, המשיך בקשרים קרובים עמו גם לאחר ששניהם פרשו מהאוצר.
בריאיון פרישה שנתן בשעתו יוגב, הוא התפאר, כי ההישג הגדול שלו בביצוע מדיניות נתניהו היה – שבירת כוחם המאורגן של העובדים. והנה, שובר התארגנות העובדים אמור, לפי הפרסומים להתמנות כיועץ הכלכלי של נתניהו.
בריאיון שנתן לאחרונה ל"ידיעות אחרונות" (20.2), יוגב משתדל למתן את המסרים שלו ולהציג את נתניהו כמי שמוכן לתקצב גידול בהוצאה הממשלתית, ואפילו להגדיל את קצבות הילדים (ההבטחה לש"ס?). אך מפרסומים מאוחרים יותר עולה, כפי שצוין לעיל, כי נתניהו דווקא מכין קיצוץ עמוק בתקציב.
אשר לעתיד העובדים בשירות הציבורי, יוגב ממשיך לקרוא לפגיעה בעבודה המאורגנת, אך מנסח זאת אחרת: הוא קורא לרפורמה בשירות הציבורי שכותרתה – "להגמיש, לייעל, לשפר". בתרגום לעברית, גמישות משמעותה – חיסול העבודה המאורגנת; ואילו ייעול משמעותו – פיטורי עובדים קבועים והחלפתם בעובדי קבלן.
יהיו תרופות למשבר?
נתניהו ויועציו אינם יכולים להתעלם מהמשבר הכלכלי המעמיק, אך הם מבטיחים להתמודד עמו בעיקר בכלים הידועים של הטבות מס לעשירים, קיצוצים בתקציבים האזרחיים ושבירת ארגוני העובדים. יוגב, למשל, קורא לתת ערבויות ממשלתיות נדיבות להון, כדי שהתאגידים יוכלו לנהל עסקים למרות חובותיהם הכבדים. אך לא תשמעו ממנו מילה בדבר הצורך להגדיל, למשל, את דמי האבטלה.
לאחרונה פורסם שוב, כי רק רבע (!) מהמובטלים מקבלים דמי אבטלה, שכן תנאיי הסף לקבלתם משאירים ללא דמי אבטלה 75% מהמובטלים הרשומים – שיא שלילי ביחס למדינות המפותחות, אך זה לא מעסיק את נתניהו: הוא מחויב, כידוע, להטבות מס לעשירים ולאינטרסים של קהילת העסקים, שתמכה בו בעבר ותומכת בו גם היום.
