הסופר הלבנוני הנודע אליאס ח'ורי נפטר אתמול (ראשון) ממחלה קשה בגיל 76 בביירות. פרופסור יהודה שנהב שהרבני, העורך הראשי של סדרת מכתוב ומתרגם ספריו של ח'ורי לעברית פרסם אמש הודעה בפייסבוק בה נאמר "כולנו התייתמנו. כולנו שבורים. איש גדול הלך מאיתנו היום. סופר ענק שהשאיר לנו מורשת תרבותית ופוליטית עצומה שתמשיך ללוות אותנו ולהדהד בתוכנו. קשה לי לכתוב ברגעים אלה על אליאס שהיה לי כמו אח אהוב. אהבתי אותו בכל מאודי ואני מתגעגע לחבק אותו ולדבר איתו. הוא יישאר איתנו תמיד ויזכה לחיי נצח הן בשל הספרות המופלאה שלו והן בשל אישיותו הממגנטת".

ח'ורי נולד ב–1948 ברובע הנוצרי בביירות. ב–1967 הוא ביקר בירדן במחנה פליטים פלסטיני והצטרף לפת"ח. את ירדן עזב אחרי אירועי "ספטמבר השחור" ב–1970 והמשיך ללימודים בסורבון בפריז, וכששב לביירות עסק במחקר ב"מרכז המחקר של הארגון לשחרור פלסטין". במלחמת האזרחים הלבנונית ב–1975 הוא נפצע קשה בעינו. בין השנים 1975–1979 עבד ח'ורי עם המשורר הלאומי הפלסטיני מחמוד דרוויש במגזין "שואון פלסטין" (עניינים פלסטיניים), וזו היתה תקופה מכוננת בעבורו, שבה החל להתמקד בכתיבתו בפלסטינים ובגורלם. את השכלתו האקדמית רכש הן בלבנון והן בפריז, שם קיבל תואר דוקטור בהיסטוריה חברתית. במרס 2001 חתם ח'ורי יחד עם דרוויש ו-12 אינטלקטואלים ערבים נוספים על גילוי-דעת המבטא התנגדות לקיומו של כנס הכחשת השואה שנערך בביירות.

ח'ורי נודע בעולם הערבי בזכות הרומן המפורסם "באב אל־שמס", שפורסם בעברית בהוצאת אנדלוס ב-2002. ברומן הסופר תיאר את הטרגדיה בחייהם של פליטים פלסטינים בלבנון. הרומן הפך לסרט בבימויו של הבמאי המצרי יוסרי נסראללה, השתתף בפסטיבל קאן בשנת 2004 והוקרן גם בפסטיבל ירושלים. ח'ורי היה אהוד גם על הקוראים הישראלים והוא בין הסופרים המתורגמים ביותר מהעולם הערבי לשפה העברית. בין היתר פורסמו ספרי "יאלו (הוצאת אנדלוס, 2005), "פנים לבנות" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014), "פקעת של סודות",

(הוצאת מכון ון-ליר ועולם חדש, 2017), "ילדי הגטו – שמי אדם" (הוצאת מכון ון-ליר ועולם חדש, 2018), "סטלה מאריס" (מכון ון-ליר וידיעות ספרים, 2019) ו"כאילו היא ישנה" (מכון ון ליר ופרדס הוצאה לאור, 2023).

יו"ר חד"ש-תע"ל, ח"כ איימן עודה, שפגש את הסופר המנוח במספר הזדמנויות הגדיר אותו אתמול כ"אחד הסופרים הגדולים בשפה הערבית". לדברי חברו לסיעה, עופר כסיף, ח'ורי היה "הומניסט משכמו ומעלה. אחד ממובילי המאבק נגד הכחשת השואה בעולם הערבי, לצד מחויבות מוחלטת להשמעת קול הנכבה וקורבנותיה". "כל דור פלסטיני 'חווה בזמן הווה את הנכבה שלו', כתב. עוד נגשים את חלומו לצדק ואחוות עמים", הוסיף.