המשורר הערבי–הפלסטיני סמיח אל–קאסם מת אמש (שלישי) בכפר ראמה שבגליל בגיל 75, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן.
הידיעה על מותו של סמיח אל–קאסם בעמוד השער, הבוקר, של העיתון אל אתיאחד, יחד עם מודעות אבל
אל–קאסם, יליד 1939, נחשב לאחד מגדולי המשוררים הערביים והפלסטינים, ולאחד מ-"משוררי ההתנגדות" של המיעוט הערבי–פלסטיני בישראל שהחלו את דרכם בזמן הממשל הצבאי, ופרסמו את שיריהם בעיתונות הקומוניסטית ובכתבי העת הספרותיים. המשורר הוא בן העדה הערבית–הדרוזית, והוא היה ממובילי המאבק בגיוס החובה של צעירים דרושים לצבא הישראלי ובמדיניות פיצול העדה משאר בני המיעוט הפלסטיני בישראל. אל–קאסם שימש כמשנה לעורך הראשי בעיתון "אל–אתיחאד" וכחבר הוועד המרכזי של מק"י. הוא גם לקח חלק פעיל ביוזמות משותפות של אנשי רוח יהודים וערבים נגד המלחמה, הכיבוש והאפליה.
אל–קאסם הותיר אישה, ארבעה ילדים, וכשבעים ספרי שירה ופרוזה. בין היתר, הוא פרסם עם המשורר הלאומי הפלסטיני מחמוד דרוויש את הספר "מכתבים בין שני חלקי התפוז" ותירגם לערבית את שיריו של המשורר רוני סומק. הלווייתו תתקיים מחר, יום חמישי. עם פרסום דבר מותו, מסר ח"כ דב חנין (חד"ש): "סמיח אל–קאסם, מגדולי המשוררים הערבים והפלסטינים, איש מצפון, רודף שלום וצדק, חבר אישי, הלך אתמול לעולמו.
הנה תשובתו לאלה שביקרו אותו על דבקותו בשותפות יהודית–ערבית בימים קשים: ״תמכתי ואמשיך לתמוך בדיאלוג. תמיד אהיה חלק אינטגרלי מדו–שיח יהודי–ערבי וישראלי–פלסטיני למען השלום ובמטרה לשים קץ לכיבוש, לגזענות ולסבל של שני העמים. כל המטיפים נגד דיאלוג ודו–שיח מדברים בסלוגנים נגד הכיבוש אבל למען האמת פועלים לשימורו ולהמשך קיום הסבל של כל עמי האזור. זה לא מקובל עלי. יש בי דאגה ומוטלת עלי אחריות אישית לכל טיפת דם שנשפכת. אני משתדל להיות אדם ישר, משורר ישר, ערבי ופלסטיני ישר. המזויפים, המסולפים, שכירי החרב והעט, לא יוכלו לי ולא יעצרו אותי מבניית גשרים".