להלן עיקרי הדו"ח התקופתי על מצבם של מהגרי עבודה בענף החקלאות שנכתב על ידי תום מהגר, מקו לעובד.
למרות שבג"צ קבע במהלך שנת 2006 כי "הסדר הכבילה" אינו חוקי, עובדי החקלאות עודם "כבולים" למעסיקיהם. מפניות שהגיעו לקו לעובד בחודשים האחרונים עולה שעובדים שרוצים לעזוב את מקום עבודתם – בעקבות הלנות שכר מתמשכות, בעיות תברואה ובטיחות בעבודה ותנאי מחייה לא ראויים – נמצאים במצב של חוסר אונים. על רקע האינטרס הכלכלי המשותף למעסיקיהם של העובדים וללשכות כוח האדם, פועלים שני גורמים אלו להשתקת תלונות של עובדים: מעסיקים מתעלמים לחלוטין מבקשות עובדים, ומתורגמנים מטעם חברות כוח האדם דורשים מהעובדים שלא להתלונן "ולעשות בעיות". בכל המקרים שיוצגו להלן, "בעיות" אלו הן למעשה דרישה לגיטימית למימוש זכויותיהם של העובדים.
גורם נוסף שמונע מעובדי חקלאות לממש את זכותם להחליף מעסיק הוא מצב האכיפה. גורמי אכיפת החוק בישראל לא מעסיקים מתורגמנים דוברי השפה התאית. עובדה זו פוגעת ביכולתם של העובדים התאילנדים לממש את זכויותיהם הן מבחינת מידע בדבר זכויות אלו, שאינו זורם מרשויות החוק "לשטח" והן מבחינת הקשר בין פקחי יחידת הסמך של התמ"ת לעובדים עצמם, בשעה שהפקחים מגיעים לביקורות באתרי העבודה.
במקרים מסוימים עובדים נאלצו להמשיך ולעבוד במשך חודשים ארוכים בתנאים שהפרו את זכויותיהם: אי-תשלום שכר, תנאי מגורים לא אנושיים, בעיות תברואה ובטיחות, עיכוב דרכוניהם וכו'. במהלך תקופה זו שבו וניסו העובדים לדבר אל ליבם של מעסיקיהם ונציגי חברת כוח האדם, אך פניותיהם נפלו על אוזניים ערלות. רק לאחר פנייתם לנציגות עמותת קו לעובד, התערבו גורמי החוק והשתפר מצבם של העובדים.
מקרים אלה מטרידים מאד לכשעצמם, אך מטריד יותר החשש כי מדובר בקצה הקרחון בלבד. מעסיקים וחברות כוח האדם פועלים לשמירת קשר השתיקה סביב הפרות זכויות עובדי החקלאות. מהיבטים שונים, הפרות אלו נושאות עימם רווחים הן למעסיקים והן לחברות כוח האדם.
אך יש לצפות מרשויות החוק של מדינת ישראל לפעול לשירוש תופעות כגון הנ"ל. מהבחינה הזו, דרושות מס' פעולות מצד גורמי האכיפה בארץ: הסרת המכשולים סביב שילובו של ארגון ההגירה הבינלאומי (IOM) ועבודה בשיתוף פעולה מלא מולו. בימים אלו נדרשת המדינה להגיב לצו ביניים שנתן בג"צ בנושא זה. גיוסם של עובדי חקלאות (ובכלל) בהתאם לתקנות בינלאומיות, תוך עבודה עם ארגון שאינו למטרות רווח, עשויה לשפר את ההליך ולמנוע תופעות כגון גביית דמי תיווך גבוהים בהרבה מהקבוע בחוק, החתמה על חוזים דרקוניים, עבודה מול גורמים מפוקפקים במדינות המקור . עוד נדרשת העמקת מודעתם של העובדים לגבי זכויותיהם ע"פ חוק כבר עם הגעתם לארץ. עובדים רבים מגיעים לישראל ומיד מתחילים לעבוד במקומות מרוחקים ומבודדים, וזאת מבלי שהם מכירים היבטים בסיסיים של החוק הישראלי כגון שכר מינימום, ימי חופשה ומחלה, פיצויי פיטורין, דמי הבראה וכו'. כפי שעמותת קו לעובד עושה באופן עצמאי, על רשויות החוק ליידע בדרכים שונות את העובדים לגבי זכויותיהם, ולספק לעובדים מענה טלפוני הפועל רצוף מדי יום.
עמותת קו לעובד הגישה בחצי שנה האחרונה 26 תלונות למשרד התמ"ת בגין הפרות זכויותיהם של עובדים. כרגע, קשה לקבוע האם מקרים אלו יטופלו במלוא חומרת הדין הראויה להם, אך כבר עתה ניתן להצביע על שני כשלים בסיסיים בפעילות האכיפה הנוכחית:
במקרים רבים, התקדמות החקירה תלויה בתרגום תלונתם של העובדים ע"י עובדת ומתנדבת של קו לעובד. תלונות חמורות מגיעות קודם לעמותת קו לעובד ורק לאחר מכן לרשויות החוק. במצב זה, קשה להעריך את היקף ההפרות אשר איננו יודעים עליהן; תלונות אלו לא "יוצאות לאור" מהסיבה שהעובדים לא יכולים ליצור קשר עם גורמי האכיפה הרלוונטיים. מסיבות אלו, על רשויות החוק להקים "קו חם" לעובדים תאילנדים ולשם כך להעסיק לפחות עובד אחד דוברי השפה, שמסוגלים לקבל פנייה של העובדים או להגיע עם החוקרים למקום העבודה עצמו.
