על פי מה שפורסם ב"ידיעות אחרונות" (1.6) נוספו שני חברים חדשים – מבנק ישראל וממשרד המשפטים – לוועדת גרמן הבוחנת את מדיניות הבריאות של ממשלת ישראל ("הוועדה לחיזוק הרפואה הציבורית" הוא שמה הרשמי). הם נוספו משום שהרוב בוועדה מתנגד להנהגת שרותי רפואה פרטיים (שר"פ) בבתי החולים, ובאמצעות הוספת חברים לוועדה סבורים מצדדי הפרטת מערכת הבריאות הציבורית (ביניהם שרת הבריאות יעל גרמן, לשעבר ראש עיריית הרצליה מטעם מרצ) כי יוכלו להבטיח רוב לעמדתם.

בעוד שבתחום הבריאות מפריטים בפה מלא, בתחום נמלי הים נוקטים שיטות אחרות. עד עתה, הממשלה הפריטה את הקטן שבין נמלי ישראל: נמל אילת. היא גם התירה להקים "רציף עגינה" במספנות ישראל לפני שנים אחדות. המספנות, שאף הן הופרטו, אמורות היו להתחרות בנמל חיפה. אבל השנים חולפות והמספנה המופרטת, שעובדי הנמל בה התארגנו בהסתדרות בשנה שעברה, אינה מהווה מתחרה רצינית לנמל חיפה הגדול והמודרני, הנמצא בבעלות המדינה.

נמל אשדוד (צילום: חברת נמל אשדוד)

כעת, בגלל הקושי להפריט את שני הנמלים הגדולים, בחיפה ובאשדוד, הגה שר התחבורה ישראל כץ רעיון גאוני: הוא הציע להקים במימון המדינה שני נמלים פרטיים שיפעלו במקביל לנמלים הקיימים, ואמורים להתחרות בהם.

תושבי מפרץ חיפה כבר החלו לפעול נגד הקמת הנמל החדש מטעמים סביבתיים. זאת, חרף העובדה שראש העירייה יונה יהב תומך בהקמתו. רבים שואלים עצמם: "מדוע המדינה אינה משקיעה את המיליארדים בחיזוק הנמל הקיים, במקום להקים נמל חדש, על חשבון השטחים הפתוחים?". לכך יש להוסיף את שאלתו של יו"ר ועד העובדים בנמל, מאיר תורג'מן, שתהה: "מדוע המדינה לא משקיעה את המיליארדים המיועדים להקמת הנמל הפרטי כדי להיאבק בעוני?".

האם אלון חסן נפל קורבן לקנוניה?

המאמץ להפריט את נמלים נעשה תוך תמיכה מופגנת של יו"ר ההסתדרות היוצא, עופר עיני, ושל יורש העצר, אבי ניסנקורן. דווקא בעיתוי העברת השלטון בהסתדרות התפוצצה "פרשת אלון חסן". אולם עד כה, היו"ר היוצא והיו"ר הנכנס בחרו לשתוק.

יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד, אלון חסן, רואה במעצרו "התקפה על העבודה המאורגנת". בתום דיון שנערך בשבוע שעבר מעצרו הוארך והוא הורחק מהנמל לשלושה חודשים. "אני מבקש מאדוני שיתאפשר לי להגיע ולעשות את העבודה שלי כיו"ר ועד עובדים", אמר חסן לשופט בית משפט השלום בכפר-סבא. "אני מנהל מאבק שבטח אדוני שמע עליו. אנחנו נאבקים בכלל על עבודה מאורגנת ועל הנמלים. אני בוועד 15 שנה, אני יו"ר ועד העובדים משנת 2002, ואין דרך אחרת להוציא אותי מהמשחק – או להרוג אותי או לנסות להפליל אותי. אני מבקש לאפשר לי להמשיך את העבודה שלי, ורק את העבודה שלי".
השופט קבע כי חסן – שחשוד בקבלת שוחד, בסחיטה באיומים ובהלבנת הון – יישאר במעצר עד יום שישי שעבר. לאחר מכן יישלח למעצר בית עד 22 ביוני. נוסף על כך, השופט לא נענה לבקשתו, והרחיק אותו מנמל אשדוד למשך 90 ימים. כמו כן, הוארך מעצרם של בעלי חברת "דנה שירותי נמל" ושל מנהלים בכירים בה.
יש לשים לב לבקשת חסן בפני השופט "לאפשר לי להמשיך את העבודה שלי, ורק את העבודה שלי". קרי: חסן מבקש שלא לטפל בעסקיו המסועפים שבנמל ומחוצה לו. הוא מכיר בכך שהעובדה שבבעלותו חברות רבות פוסלת אותו פסילה גורפת מלשמש יו"ר או חבר ועד עובדים, וזאת על פי תקנון ההסתדרות. אבל, כאמור, ראשי ההסתדרות שותקים. נוסף לכך, יש לזכור כי בעבר סייר חסן באירופה בין נמלים שהופרטו, במשלחת שכללה גם את מנכ"ל משרד ראש הממשלה, עו"ד הראל לוקר. האם ראש הממשלה לא ידע שמנכ"ל משרדו נסע יחד עם יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד ברחבי אירופה, במטרה לקדם את הפרטת הנמל?
נדמה שהקנוניה נגד העבודה המאורגנת היא המשך לקנוניה של השלטון, ראשי ההסתדרות וחסן עצמו למען ההפרטה. עדות לכך ניתן למצוא בדבריו של עורך דינו של חסן, אשר הודה כי מתווה ההפרטה כמעט והושלם, בשיתוף הממשלה, ההסתדרות ויו"ר ועד העובדים.

מה שמותר בבית-חולים, אסור בנמל
המסקנה העגומה ממעצר יו"ר אחד הוועדים החזקים בישראל היא שלרבים מנציגי העובדים אין כל תפיסת עולם מעמדית. זכורים עדיין הימים הרחוקים בהם כיהן היו"ר מיתולוגי של ועד עובדי נמל אשדוד, יהושע פרץ. אף הוא הפך בזמנו ל-"אויב המדינה", אבל להבדיל מחסן, הוא לא עשה לביתו – אלא לביתם של אלפי עמיתיו בנמל.
מסקנה עגומה נוספת היא שבהסתדרות ובממשלה סבורים שהפרטה תמיד רצויה, אפילו כאשר מדובר בתאגיד ענק אמריקאי, אירופי או סיני. אולם היא בלתי נסבלת כאשר מדובר ב-"טייקון" מקומי, אלון חסן.

אפרים דוידי

המאמר פורסם בגיליון השבוע של "זו הדרך"