הבחירות הראשונות בנפאל מאז "מהפכת דור ה-Z" נערכו בשבוע שעבר בנפאל. בספטמבר האחרון המוני צעירים יצאו לרחובות הערים והפילו את הממשלה הנבחרת בראשות ק.פ. שרמה-אולי והמפלגה המרקסיסטית-לניניסטית המאוחדת ובת בריתה, מפלגת הקונגרס הנפאלית. המוני המפגינים הציפו את הרחובות לאחר שעשרות צעירים נורו למוות במהלך המחאות  –אירוע שעודנו מתוחקר בידי ועדת חקירה שהקימה הממשלה הזמנית.

שרמה-אולי ובני בריתו לא לקחו אחריות על הירי במפגינים, ואף האשימו את האחרונים באלימות. לכן, אין זה מפתיע כי בבחירות בשבוע שעבר קרסה המפלגה המרקסיסטית-לניניסטית, והפכה מהמפלגה הגדולה ביותר למפלגה שולית.

דרמטי לא פחות הוא הניצחון הסוחף של המפלגה הליברלית ("המפלגה הלאומית העצמאית") בראשות רבי לאמיצ'נה – נפאלי-אמריקאי, שר הפנים לשעבר,  שישב בכלא עד לאחרונה באשמת שחיתות. ניצחונה של המפלגה נזקף בין השאר לזכות הברית שכרתה עם הכוכב העולה של הפוליטיקה הנפאלית – ראש עיריית קטמנדו בלנדרה (בלן) שאה, ראפר ומהנדס לשעבר המזוהה עם מצע טכנוקרטי ומאבק בשחיתות. בתקופת כהונתו כראש העיר, לצד הישגים מסוימים בתחום פינוי האשפה והסדר הציבורי, היה בלן ידוע ביחס אלים כלפי התושבים העניים בעיר. הוא הורה על פינוי של שכונות שלמות באמצעות בולדוזרים, והכביד על הרוכלים ברחובות העיר באמצעות אכיפה נוקשה והקשחת הכללים.

בלן, שמסמל עבור הדור הצעיר בנפאל קול אנטי-ממסדי, בחר להתמודד ישירות מול שרמה-אולי במחוז הבחירה הביתי של אולי, ואף ניצח אותו בהפרש עצום. לאורך קמפיין הבחירות התרחק בלן מהמצע הליברלי של המפלגה, הכולל תוכניות הפרטה נרחבת וצעדים נוספים נגד השכבות העממיות.  במקום זאת השתמש בגימיקים רבים כדי לפנות לדור הטיקטוק, וכך הצליח להלבין את פני המפלגה הליברלית ולהציגה כקול נגד השחיתות – אף על פי שבראשה עומד פוליטיקאי שהורשע בשחיתות.

ראשי המפלגה הלאומית העצמאית שרואים בתפקיד רה"מ תפקיד "ניהולי" ולא פוליטי, מציעים לאסור על פעילותם של איגודי עובדים, לאסור על מפלגות להשתתף בבחירות מקומיות (כלומר לעבור לשיטה של ראשי עיריות "טכנוקרטים"), ולהפריט את חברת התעופה הנפאלית ואת מערכת הפנסיות – תהליך בו החלה הממשלה בראשות המרקסיסטים-לניניסטים. כמו כן, היא מפלגה פרו-אמריקאית במוצהר. במהלך הקמפיין הכריזה המפלגה כי נפאל לא צריכה את התעשייה וההשקעות הסיניות, וכי עליה להפוך את עצמה לבאלי או תאילנד עבור תיירים זרים. כמו כן מציעה המפלגה להסיר את המגבלות הקיימות על השקעות מצד הון זר. את התוכנית הכלכלית של המפלגה כתב, שלא במפתיע, אחד מבכירי הבנק העולמי בעבר – שישמש ככל הנראה שר האוצר הבא של נפאל.

לצד הסכנות הרבות שטומן בחובו ניצחונם של הליברלים, הבחירות מעידות על מצבו העגום של השמאל הנפאלי, שהתרחק משמעותית מהציבור ומייצג בעיני צעירים רבים דור של שחיתות, "סחר סוסים" פוליטי והבטחות שלא מומשו. המפלגה המרקסיסטית-לניניסטית של אולי – מנהיג אוטוקרטי שהיה בטוח בכוחו ובכך שהציבור יצביע עבורו – קיבלה שיעור בענווה, כאשר אולי נוצח במגרש הביתי שלו, בו ניצח פעמים כה רבות בעבר ברוב גדול.

המפלגה הקומוניסטית הנפאלית בהובלת פרצ'נדה החכימה למצב מחדש את המפלגה המאואיסטית הוותיקה, לאחר האיחוד עם שורה של מפלגות שמאל קומוניסטיות קטנות יותר. ביחס ליתר המפלגות בשמאל הצליחה המפלגה הקומוניסטית, שקידמה פוליטיקה סוציאליסטית עקבית, לשמור על רוב כוחה מול "הגל הכחול" ששטף את נפאל. מנהיגה, פרצ'נדה, הוא היחיד מבין ראשי הממשלה לשעבר של נפאל אשר ניצח ברוב גדול במחוז הבחירה שלו.

ניצחונה של המפלגה ליברלית המקדמת סדר יום פוליטי וכלכלי מסוכן, אינה תוצאה של התרחקות הציבור מערכי השמאל או הסוציאליזם – אלא של מיאוס מוחלט מהשחיתות והיוהרה של שלוש המפלגות שחשבו כי תמיד ימשיכו לנצח ולא משנה מה יעשו. כעת, כשסכנת שינוי החוקה והרפורמות הניאו-ליברליות קרובה מתמיד – חייבות מפלגות השמאל הנפאליות להשאיר מאחור את יהירות "תור הזהב" שלהן. עליהן לבצע שידוד מערכות פנימי ולזכות מחדש באמון הציבור על ידי חזרה לשטח, התנגדות לרפורמות של ממשלת הימין החדשה ורענון שורות משמעותי. כפי שאמרה פעילה פוליטית של אחת המפלגות, שביקשה להישאר בעילום שם: "יותר מהתנגדות אידאולוגית, הבחירות הללו – הן שיעור בענווה".

עוד בנושא: https://zoha.org.il/139896/