נשיא קוריאה הדרומית הימני-קיצוני יון סוק-יאול הדהים את המדינה והעולם בהכריזו בשידור חי על הטלת משטר חירום צבאי. זאת לראשונה מאז ההפיכה הצבאית של הגנרל צ'ון דו-הוואן ב-1980. במסגרת מצב החירום אסר הנשיא יון על הפעילויות הפוליטיות במדינה ופקד על הכפפת כלי התקשורת למפקד המשטר הצבאי פארק אן-סו.

בין גזירות החירום בלטה במיוחד המתקפה של יון על איגודי העובדים בכלל, ובמיוחד על איגוד עובדי הרפואה  אשר היו בעיצומה של שביתה נגד הממשלה. הדלפות מפי גורמי ביטחון בקוריאה מלמדות כי היו ליון תוכניות לעצור את מנהיגי האופוזיציה במדינה ומתנגדי ממשל אחרים.  אלה לא יצאו לפועל בשל תכנון לקוי. את ההכרזה הדרמתית על המשטר הצבאי תירץ יון כניסיון "להגן על הדמוקרטיה" מפני מפלגת האופוזיציה העיקרית, "המפלגה הדמוקרטית", אותה האשים בשיתוף פעולה עם צפון קוריאה וכוחות קומוניסטיים במדינה.

שביתה כללית נגד ניסיון ההפיכה

לאחר מסיבת העיתונאים, ניסו כמה יחידות צבא ומשטרה להשתלט על בניין הפרלמנט בסאול במטרה למנוע כינוס     של חברי פרלמנט. אלא שבאותו זמן ארגן אותם דובר הפרלמנט וו וון-שיק, חבר המפלגה הדמוקרטית, להצבעה בדבר ביטול המשטר הצבאי. לפי החוקה הדרום קוריאנית, רשאי הנשיא הנבחר להכריז על מצב חירום צבאי במדינה, אך  החלטה זו אפשר לבטל בהצבעה בפרלמנט, אשר חבריו זכאים לחסינות מפני מעצר וצעדי דיכוי אחרים בזמן משטר חירום.

למרות ניסיון של כוחות צבא ומשטרה לחסום את הכניסה לפרלמנט ולמנוע הצבעה בדבר ביטול משטר החירום, ולמרות ניסיון הנשיא למנוע התנגדות בהכרזה בשעה מאוחרת, עשו מאות אזרחים וחברי פרלמנט את דרכם לבניין הפרלמנט. לאחר עימות עם כוחות המשטרה, הצליחו לפרוץ לבניין ולכנס את אספת הנבחרים. במקביל הכריזה קונפדרציית איגודי העובדים בקוריאה, איגוד העובדים הגדול במדינה ובו כמיליון עובדים, על שביתה כללית נגד ניסיון ההפיכה.

בסביבות 01:00, התקיימה ההצבעה לביטול משטר החירום. כל 190 חברי הפרלמנט שהצליחו להתכנס הצביעו בעד ביטול מצב החירום. יש לציין כי הנציגים היו מכל המפלגות כולל מפלגתו של הנשיא.  בעקבות ההצבעה, קיבל  יון את הדין והכריז על ביטול משטר החירום. הביטול הוביל לפיזור כוחות הצבא אשר עוד נשארו בסאול.

כשלו בניסיון להפלת הנשיא

בעקבות האירועים בסאול, החל ברחבי המדינה קמפיין להפלת הנשיא יון, בו משתתפים חוגים נרחבים מהחברה הקוריאנית יחד עם איגודי עובדים רבים בתחומי התעשייה, התחבורה והמנהל הציבורי. בשבת, 7 בדצמבר, נעשה ניסיון בפרלמנט להדיח את יון מתפקידו בנשיא. אבל למרות תמיכה רחבה מצד הציבור הקוריאני, כשלה האופוזיציה בהשגת שני השלישים מחברי הפרלמנט הנדרשים להדחת נשיא.

הנשיא יון סוק-יאול נבחר לתפקיד הנשיא ב-2022 ברוב זעום. הוא הציג עצמו כמנהיג חזק עם תוכניות שאפתניות. בפועל לא הצליח לקדם מדיניות פנים משמעותית עקב התנגדות ציבורית רחבה לעמדותיו. על רקע הנפילה המשמעותית בפופולריות שלו, נחלה מפלגתו מפלה קשה בבחירות לפרלמנט באפריל 2024, בה האופוזיציה זכתה ברוב משמעותי של המושבים. במקביל, פרשיות שחיתות שנקשרו לאשתו של יון, דלדלו את אמון הציבור בנשיא וגררו שורה של ניסיונות הדחה של נציגים ממפלגתו בידי האופוזיציה.

שביתת איגוד עובדי הרפואה והתנגדות האופוזיציה להצעת התקציב של יון היו כנראה הקש ששבר את גב הגמל והובילו להחלטה להכריז על משטר חירום. בניגוד למקרי עבר בקוריאה הדרומית, נראה שהצבא לא היה מעורב בתכנון ההפיכה וכי ההכרזה הפתיעה גם את הממשל האמריקאי. יחידות הצבא לא זזו ברובן מבסיסיהן ולא נעשו ניסיונות אמיתיים להשתלט על כלי התקשורת או על מוקדי כוח אחרים במדינה. כוחות הצבא והמשטרה אשר נפרסו בסאול הגיעו לשטח בלי כלים לפיזור הפגנות. לפי תיעוד מהשטח, החיילים עצמם הופתעו מההכרזה הפתאומית של יון. מפגינים וסגל פרלמנטרי הצליחו להדוף את החיילים בידיים ריקות ובאמצעות מטפים. נראה שחוסר התיאום וההכנות הלקויות היו גורם מכריע בכישלון ההפיכה. נכון לכתיבת שורות אלו, יון סוק-יאול נשאר בתפקידו, אם כי לא ברור כיצד ימשול נוכח המתחים הפוליטיים האדירים במדינה.

היסטוריה רצופת הפיכות צבאיות

ההיסטוריה של קוריאה הדרומית רצופה משטרי חירום והפיכות צבאיות, אשר בדרך כלל היו מלווים אלימות קשה מצד השלטונות כלפי האוכלוסייה האזרחית והפרות זכויות אדם חמורות. בראשית שנותיה, פעלו במדינה מחנות השמדה בהם נרצחו מאות אלפי מתנגדי שלטון, פעילי שמאל ומנהיגי פועלים בתואנה של מאבק בקומוניזם. האלימות נגד כוחות אופוזיציוניים המשיכה לאורך שנות המלחמה הקרה במהלכן סבלו אזרחי קוריאה ממעגל חוזר של הפיכות צבאיות, משטרים צבאיים וטרור המוני. תהליך דמוקרטיזציה הוביל ב-1987 להקמת הרפובליקה הקוריאנית השישית.

חשוב לציין כי עד היום ישנן בקוריאה הדרומית הגבלות חמורות על חופש הביטוי וההתארגנות הפוליטית. כך למשל מונע "חוק הביטחון הלאומי" כל התארגנות פוליטית על יסודות קומוניסטיים או סוציאליסטיים. נוסף להגבלות פוליטיות אלה, אשר באות לידי ביטוי באיסור חוזר ונשנה של קיום מפלגות שמאל במדינה, ישנן הגבלות חמורות על זכויות עובדים במדינה ועל היכולת של עובדים להתארגן.

המשבר הפוליטי שגרם הנשיא יון מתרחש על רקע כמה משברים חמורים נוספים אשר מסכנים את עתיד המדינה. שיעור הילודה בקוריאה הדרומית הוא הנמוך בכלל מדינות העולם, בעוד ששיעור ההתאבדויות הוא בין הגבוהים. הניכור, פרי הקפיטליזם בקוריאה הדרומית, והשלכות הכיבוש הצבאי האמריקאי (1948-1945) אחראים למשבר חברתי חמור, אשר אתו רשויות המדינה אינן מצליחות להתמודד. אלטרנטיבה פוליטית מתקדמת תבטיח את ההתפתחות והעצמאות של קוריאה הדרומית.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/133944/