בישראל 80 אלף מקומות עבודה שצריכים להיות מפוקחים ורק 78 מפקחי בטיחות אמורים לטפל בהם. כך עולה מדיון שנערך אתמול (רביעי) בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת ביוזמת מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ עאידה תומא סלימאן (חד"ש). "הוועדה עוקבת כל השנים אחרי התחום של בטיחות בעבודה. אנחנו שומעים על הרבה דברים שקורים, אבל נדמה לא אחת שבשטח הדברים לא מתקדמים ולא מביאים לתוצאה הרצויה, ובינתיים עובדים יוצאים מדי בוקר להרוויח את לחמם ומאבדים את חייהם, או חוזרים עם פציעות ונכויות קשות. אחת הסיבות שאני מחויבת לנושא הזה היא שאני בת של עובד בניין שהיה צריך לחיות 25 שנים במצב בריאותי קשה בגלל תאונת עבודה. אני יודעת איך זה משפיע על משפחה". אמרה ח"כ תומא-סלימאן.
יצוין שמינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית ספג קיצוץ של כ-40% מתקציבו בשנים 2023–2024, כך עדכן בישיבה רן כהן, סגן ראש מינהל הבטיחות במשרד העבודה. "למינהל הבטיחות חסרים היום בשטח 150 מפקחים. יש לנו היום 78–79 מפקחים" והוסיף כי הקיצוץ פגע ביכולת המשרד לאפשר שעות נוספות למפקחים הקיימים וכן בתקציב כלי הרכב עבור המפקחים בשטח.
לדברי כהן, ב-2023 פורסמו 38 משרות למפקחים, שלא כולן אוישו, ואילו ב-2024 פורסמו רק חמש. "כרגע יש לנו כ-30 תקנים לא מאוישים, שרובם לא ניתנים לפרסום בגלל ענייני תקציב – מוקפאים. בפועל מפרסמים 3–4 בכל פעם, אחרי מאבקים, וכך גם לגבי רכבים. אם מפקח פורש – בכלל לא ברור מאליו שאפשר לפרסם גם את המשרה שלו".
"הקיצוצים בתקציב לא פסחו עלינו, וגם ב-2025 יש קיצוץ נוסף, למרות שפעילות המשק מתאוששת וצריך יותר מפקחים", הוסיף. לדבריו, על רקע כוונת הממשלה להגדיל באופן משמעותי את מספר מהגרי עבודה בישראל, קיבלו יחידות ממשלה אחרות תוספות תקנים – אך לא מינהל הבטיחות. לטענתו, ב-2025 חלה עלייה במספר צווי הבטיחות: "אבל זה כמו לרוקן את האוקיינוס בכפית. כדי לבצע אכיפה יעילה צריך יותר משאבים".
כהן התייחס להקמת רשות בטיחות שהומלצה בעבר ואמר כי הנושא מקודם בימים אלה. "אין התנגדות של האוצר או אף גורם אחר להקמת הרשות, אבל זה דורש עבודת הידוק של חלק מהדברים שהוועדה הבין-משרדית המליצה עליהם. זה לא תלוי רק בנו – אבל אני מניח שב-2026 תהיה בשורה".
רועי ויינשטיין, מארגון מפעילי העגורנים, הדגיש: "שמים כל הזמן את מספר ההרוגים מול העיניים – ועל הפצועים לא מדברים. אבל צריך לדעת ולהבין שהפציעות עולות מעל 4 מיליארד בשנה לביטוח הלאומי. פועל שלא בטוח במקור הפרנסה שלו כמעט תמיד יסכן את עצמו, הוא לא יעז להפסיק את העבודה ולהסתכן בפגיעה בפרנסה ולפעמים גם בפגיעה אישית בגלל בעיות של בטיחות. לכן כל עוד לא נקשור ביטחון תעסוקתי בבטיחות – המצב לא ישתנה. אנחנו מגיעים לכל הדיונים, יושבים ושומעים כבר שנים איך כל אחד אומר למי הוא מחכה ובמה הוא עסוק. מחכים לכולם שיתחילו לעבוד ביחד".
"למרות הירידה בפעילות המשק בגלל המלחמה, אנחנו רואים שב-2025 אנחנו מגיעים למספרי הרוגים שדומים לאלו שטרם המלחמה", אמרה עו"ד דיאנה בארון מ"קו לעובד". דו"ח קו לעובד לשנה שעברה מנה 69 הרוגים בתאונות עבודה – מהם 37 בענף הבניין, וזאת על אף שפעילות הענף הצטמצמה. "למרות הירידה בפעילות המשק, היה שיעור של 1.5 הרוגים לכל 100 אלף עובדים, שזה פי שניים מהממוצע באיחוד האירופי. הפתרונות נמצאים בידי המדינה. ועדות מומחים כבר הצביעו עליהם – החל מהקמת רשות בטיחות לאומית, הקמת מאגר נתונים ממשלתי שהציבור יוכל להסתמך עליו, ולא על מאגר של קו לעובד שהיא עמותה פרטית, הגברת הפיקוח, הענישה, כתבי האישום. מצאנו שההליכים המשפטיים שכן קורים הם מאוד ארוכים, וגם בסופם על פי רוב אין עונשי מאסר, גם כשהוכחה רשלנות".
לדברי בראון "בקו לעובד הקמנו לפני 7 שנים מאגר תאונות עבודה שנסמך על מידע שאנחנו אוספים מארגוני הצלה שונים, כי עד היום אין מאגר ממשלתי. אנחנו מסכמים דוחות בכל חצי שנה כדי לשקף את המצב בתחומי הבנייה, התעשיה והחקלאות". מאז תחילת השנה נהרגו 31 עובדים בתאונות עבודה, מהם 19 בענף הבניין.
עוד בנושא:
פועל בניין נהרג באתר בנייה בבני ברק; 31 עובדים נהרגו בתאונות עבודה מתחילת השנה
