עשרות נגנים ועובדים של התזמורת האנדלוסית הישראלית שבאשדוד החליטו בימים האחרונים להתארגן ואף בחרו נציגות עובדים. על ההתארגנות החליטו העובדים בעקבות הלנת שכרם, אי-תשלום של תוספות שונות ויחס ההנהלה – שהוגדר על ידם כ"מחפיר".
בתזמורת ארבעים וחמישה נגנים וסגל בן שישה מנצחים ויועצים מוסיקליים. עוד מועסקים בתזמורת בעלת השם העולמי, כעשרים עובדים ואנשי במה. רוב הנגנים מנגנים מתוך תווים, בכלים קלאסיים כמו כינור, ויולה, צ'לו וקונטרה בס; ולצדם הרכב מוסיקלי אנדלוסי מסורתי שנגניו מנגנים בכלים כגון עוּד, מנדולינה, גיטרה, קמנז'ה, ותופי דרבוקה וטאר. הם מנגנים ללא תווים, מתוך תרגול וזיכרון שנלמד ועבר מדור לדור במשך מאות שנים.
התזמורת נוהגת לשלב בקונצרטים שלה גם נגנים אורחים מן המעולים בארץ ובעולם, ביניהם: מוריס אלמדיוני בפסנתר, נביל כלידי בעוּד, יאיר דלאל בכינור ובעוּד, דאודי אלחרט ברַבָּאבּ, מוחמד וואריטי בקמנז'ה ובויולה, תוהמי בלהוט בקאנון ויאסיר שארקי בקמנז'ה.
התזמורת הופיעה במרכזי התרבות הידועים בישראל: מוזיאון תל-אביב, בית-האופרה, היכל התרבות, בנייני האומה ותיאטרון ירושלים; אך עיקר הצלחתה היא בבניית קהל מנויים גדול בערי אשדוד ואשקלון. זאת, לצד הצלחה במרכזי תרבות בינלאומיים כמו הסנטרל-פארק בניו-יורק, מונטריאול, פסטיבל דוק-סור-סוד במרסיי, פסטיבל ספינקס בבלגיה ובלוס אנג'לס. לא פעם התזמורת חוזרת מקונצרט בארה"ב או צרפת ישירות לקונצרט בדימונה או בית-שמש. לתזמורת גם פעילות חינוכית ענפה בבתי ספר וגני ילדים.