מתנגדים לכוונת הממשלה להקים עשרה יישובים חדשים בנגב; רע"מ תומכת במהלך של שקד

שרת הפנים איילת שקד ושר השיכון זאב אלקין יעלו מחר (ראשון) במהלך ישיבת הממשלה לאישור השרים את הקמתם של עשרה יישובים חדשים בנגב, תשעה המיועדים אך ורק ליהודים ואחד מהם לערבים-בדואים. שקד ציינה כי "ביום ראשון תעבור החלטת ממשלה היסטורית ומרגשת שהיא בעלת חשיבות אסטרטגית ולאומית שתיתן כוח משמעותי לחיזוק ההתיישבות בנגב. מדובר בצעד חשוב שמשקף יותר מכל מדיניות תכנונית-חברתית מגוונת המבקשת לחזק את הפריפריה תוך עידוד התיישבות חדשה וצעירה". אלקין הוסיף כי  קידום הקמת יישובים חדשים בנגב, הינו "חזון ההתיישבות הציונית. הקמת יישובים חדשים תניע תושבים ממרכז הארץ דרומה, תחזק את כלכלת הנגב ותגביר את בטחון התושבים באזור כולו".

"כן לעקירה, לא להכרה", הפגנה בנגב להכרת הכפרים הערבים-בדואים, יוני 2020 (צילום: פורום דו-קיום בנגב)

 

חרף העיכוב בהכרה בשלושת היישובים הערבים-בדואים בנגב כפי דרושת רע"מ, במפלגה האיסלמית מקבלים את המתווה. יו"ר הסיעה, ח"כ ואליד טאהא אמר לאתר "מקור ראשון" כי "אם המדינה צריכה להקים יישובים כדי לאפשר לאנשים לגור, אז זה מה שהיא תעשה".

אך בחד"ש מתחו ביקורת קשה על המהלך: "ההחלטה לאשר הקמה של עשרה יישובים חדשים בנגב היא צעד נוסף בניסיון ארוך השנים של ישראל לייהד את הנגב ולנשל את הציבור הבדואי מאדמתו. בשם מטרה זו בוחרת הממשלה לפעול בניגוד לעמדת כל אנשי המקצוע וללא כל הגיון תכנוני, סביבתי או כלכלי, ולהקים יישובים שיהרסו שטחים פתוחים, יחלישו את ערי הסביבה וימשיכו את מגמת הפרוור שמגבירה את הפקקים ומייקרת את הבנייה. במקביל, אזרחים ערבים-בדואים שמתגוררים בכפרים בלתי מוכרים מגורשים ובתיהם נהרסים, ולא עבורם נבנים הישובים החדשים".

לדברי חד"ש "העיתוי של ההחלטה אינו מקרי – פחות מיממה לאחר הטרגדיה הנוראית בבאר שבע – וחושף את מניעיה האמיתיים של 'ממשלת השינוי'. כשם שמי שיש לו פטיש רואה בכל מקום מסמרים – כך מי שפועל בשם עליונות יהודית יגיב לכל דבר בנישול, גירוש והדרה". "לא נפסיק להיאבק למען שלום צודק ודמוקרטיה אמיתית – לכולם", הדגישו.

לדברי ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת) "המטרה המוצהרת של הקמת עוד ישובים בנגב היא ״ייהוד הנגב״ ודחיקת הציבור הערבי-בדואי מאדמתו עוד יותר. במקום לפעול כדי לפתור בעיות ולגשר על פערים, הממשלה פועלת להחריף אותן. זהו מהלך לאומני שמטרתו לחזק עם אחד על חשבון עם אחר, וגם מעשה איוולת תכנוני – ברמה התחבורתית, הסביבתית והכלכלית".

ההחלטה הצפויה זכתה גם לביקורת של ארגוני החברה האזרחית. מנכ"ל עמותת סיכוי-אופוק, עופר דגן, מסר: "האיזון הדמוגרפי זה העניין. גורמים מהימין סבורים שזה שגרים שם ערבים מאיים על הריבונות. התפיסה שלהם מנוגדת לכל היגיון תכנוני, חברתי וסביבתי. המדיניות של מוסדות התכנון היא לחזק את היישובים הקיימים. ברור שהיישובים היהודים באר שבע ועיירות הפיתוח ייחלשו כי זה יהיה משאבה לאוכלוסיות חזקות. ירוקנו משאבים מהיישובים הוותיקים".

לדברי ראש תחום תכנון, אדם טבע ודין, יעל דורי: "דווקא בשנים שהמערכת כולה כבר מודעת ופועלת לפי העיקרון החברתי-כלכלי של חיזוק יישובים קיימים והימנעות מהקמת יישובים חדשים, שרת הפנים מתעקשת לדרדר את החברה הישראלית אחורה. הקמת יישובים קטנים, צמודי קרקע, בנגב הוא מעשה ארכאי, חסר אחריות שיפגע כלכלית וחברתית בכל הנגב ובמיוחד בתושבי הערים. בנוסף לפגיעה בערים, הנזק הוא גם סביבתי עקב שימוש בזבזני ופוגעני במשאב הקרקע האוזל שלנו, גם בבחינת נטל כלכלי על התשתיות וגם בבחינת מעשה ילדותי של שימת אצבע בעין אל מול יישובי הבדואים, שנדרש להסדיר ולספק להם שירותים כמו לכל יישוב אחר. אסור לחזור ולתת לשיקולים פוליטיים לשלוט במערכת התכנון. ביישובים הקיימים יש עתודות קרקע לאלפי דירות, אבל שקד מתעקשת להרוס קרקעות נוספות רק עבור הון פוליטי".