מתוך 850 תלונות של נחקרים בשב"כ בדבר עינויים לא נפתחה ולו חקירה אחת. כך על פי ארגון רופאים לזכויות אדם. ממסמך שהגישה המדינה לבג"ץ בתשובה לעתירה של פלסטיני מהגדה, שטוען כי עונה בחקירתו, עולה כי ב-2014 הוגשו פי ארבעה תלונות יותר מ-2012, בידי נחקרים במתקני שב"כ בטענה שעונו בחקירתם.
אנה גר, סטודנטית לרפואה, בהפגנת רופאים לזכויות אדם, קואליציית נשים לשלום ופעילים חיפאיים, נגד חוק האכלת אסירים שובתי רעב בכפייה, ירושלים, יוני 2014 (צילום: רופאים לזכויות אדם)
העתירה נדונה בשנתיים האחרונות בבג"ץ בעניינו של פלסטיני תושב הגדה, שהיה חבר חוליית חמאס שביצעה פיגוע בישראל ותכננה פיגועים נוספים. הוא עבר במשך חודשיים חקירה אינטנסיבית שלטענתו כללה גם עינויים כגון מניעת שינה, מניעת גישה לשירותים, תנוחת צפרדע, טלטול, רעש, בידוד בצינוק, השפלות ואיומים. את התלונה הגישו הוועד נגד עינויים ורופאים לזכויות אדם לממונה בירור תלונות נחקרי שב"כ (מבת"ן) במשרד המשפטים, הגוף האמון על בקרה של שב"כ. הארגונים דרשו שתיפתח בדיקה מקדמית שבסופה יוחלט אם יש מקום לחשדות. אם התשובה חיובית, התיק מועבר לפרקליטות לבחינת הגשת כתב אישום. העתירה לבג"ץ הוגשה משום שלא התקבלה החלטה בעניינו במבת"ן במשך שנה וחצי.
מתשובת המדינה עולה כי ב-2014 התלוננו פי שניים נחקרים לעומת 2013, ובשנה זו התלוננו פי שניים נחקרים ביחס ל-2012. שנת 2014 לוותה באירועים ביטחוניים קשים שבה יצא צה"ל למבצע "שובו אחים" בגדה המערבית ולמבצע "צוק איתן" ברצועת עזה, ובמהלכם נעצרו מאות פלסטינים, מרביתם אנשי חמאס שנחקרו בין היתר במתקני שב"כ.
עלייה דרמטית במספר הנחקרים יכולה להעיד גם על עלייה במספר התלונות, אולם 2013, שגם בה נרשמה עלייה דרמטית במספר התלונות, הייתה שקטה יחסית מבחינה ביטחונית.
בארגון רופאים לזכויות אדם מדגישים כי בכל מקרה עינויים אסורים על פי הדין הבינלאומי, וגם בישראל ישנן הגבלות חמורות על השימוש בהם, למעט במקרים של חשודים המוגדרים "פצצה מתקתקת". אז, למשך זמן החקירה יש חשיבות מכרעת במטרה למנוע פיגועי טרור. מהארגון נמסר כי מבין 850 תלונות שהוגשו למבת"ן עד היום, לא נפתח ולו תיק חקירה אחד לצורך הגשת כתב אישום. לדבריהם, מדובר בהוכחה לכך כי בישראל לא מתקיימת כלל אכיפה של תלונות על עינויים.
