בדיון שנערך בשבוע שעבר בוועדה לקידום מעמד האישה, עלה כי משרד הרווחה אינו אוכף את תשלום שכר המינימום הענפי. גם החוק בדבר העסקה "כתף אל כתף" לאחר 9 חודשי העסקה באמצעות קבלן אינו נאכף, כך דיווחה הקואליציה הארצית להעסקה ישירה לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. "כבר ב-2001, במאבק העובדים הסוציאליים התרענו על העדר מיפוי", אמרה מיה חסקל מהקואליציה, "לנו קשה לקבל נתונים. עובדות סוציאליות חוששות להעביר לנו את תלושי המשכורת כי מחר יפטרו אותן. משרד הרווחה חייב לפקח". יצוין שבתום שביתת העובדים הסוציאליים ב-2011 סוכם בין האיגוד לאוצר על החלה שכר מינימום ענפי. זאת, במקום הוצאת צו הרחבה להסכם לכלל העובדים הסוציאליים – צד לו האוצר וממשלת הימין התנגדו נחרצות.
מיה חסקל (ראשונה מימין) בעת הפגנה ב-14 במארס 2011 בתוך בניין הוועד הפועל בתל–אביב נגד כפיית יו"ר ההסתדרות דאז, עופר עיני, שהביאה לסיום את השביתה של העובדים הסוציאליים, כאשר השובתים דרשו להחיל אותו לכלל המועסקים במקצוע (צילום ארכיון)
ח"כ דב חנין (חד"ש) שהשתתף בישיבה הוסיף כי "מאפיין משמעותי של ההעסקה לא ישירה הוא שברי המשרות. במקום שאנשים ונשים יעבדו עם אחריות וראיה רוחבית, במציאות העובדות הסוציאליות המועסקות בכל המתכונות המשונות נקרעות בין קבלנים" עו"ס חסקל, החברה בסיעת חד"ש בבית נבחרי ההסתדרות (בינ"ה) תיארה את הקידום המקצועי שלה, "ב-2011 עבדתי בשש חלקי משרה בו זמנית. היום התקדמתי ואני מועסקת רק בשלוש חלקי משרות. המכרזים הפוגעניים רושמים ארבע עובדות סוציאליות, ב50% משרה כל אחת. ברור שזה לא יהיה 20 שעות שבועיות. אתמול עבדתי מעשר בלילה שלוש שעות ללא תשלום. יודעים שהעובדות ייקחו על עצמן אחריות. למעשה מעסיקים 75% ומשלמים 50%."
יוספה גולן, ממשרד הרווחה, ביקשה בדיון לקבל את הנתונים: "אני מבקשת להעביר לי נתונים ועובדות שמגבות את האמירות. אם טוענים למכרזים פוגעניים, להעביר לנו שמות שנוכל לבדוק". לדברי עו"ד מאירה בסוק, נעמ"ת: "לא רק עובדות סוציאליות מועסקות כך, גם רופאות שיניים. במשרד הרווחה מעסיקים לפי שעות. פנתה אלי עובדת סוציאלית המועסקת על ידי עמותת קשת שבחודשים אפריל וספטמבר כמעט אין לה הכנסה, בגלל החגים. מורה שעובדת ברנה קסן מתוגמלת רק על שעות הוראה בפועל. אם הכיתה יצאה לטיול, הכנסתה נפגעת".
